|
|
שוב ושוב חוזרים אנשי שמאל, או כאלה המזוהים עם השמאל, על אותה טעות, הגורמת נזק תדמיתי כבד לשמאל כולו, על פלגיו וגווניו. ההזדהות עם כוחות הרשע, אם מתוך תמימות ואם מתוך אינטרסנטיות, הופכת את המזדהה לשותף (פסיבי, אמנם) לרוע ולאכזריות. איזו תועלת צמחה לאנושות מן הגיבוי שהעניקו אנשי-רוח לסטלין, למאו, לפול פוט או לחומייני (היזכרו בפוקו!)? ייתכן, שתחושת המיאוס המתעוררת נוכח הפטריוטיזם המסואב של ליברמן ןשות', או הקלריקאליזם הפנאטי של אלי ישי, משבשת את דעתם של אנשים בעלי-מצפון, אבל אפשר גם אחרת: להתנגד לכל רוע באשר הוא, ללא משוא-פנים. זה אולי קשה יותר, ועלול לגרום לתחושת בדידות מעיקה, כי לכאורה אין במה להאחז, אין אל מי לפנות, אבל חשוב יותר העיקרון - "והיה מחנך טהור".
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
יוסי פלס
|
|
|