|
|
המאבק כאן הוא לא על קלינסקי, ולא על דעתו של קלינסקי, אלא על דעת הקהל אשר יש לה השפעה על העתיד שלנו כאן. אני יודע שלא אזיז את קלינסקי מעקרונותיו, חלילה לי מעשות כן, קלינסקי ודעותיו חד הם ויעשה רע לעצמו ורע לסביבתו (כולל הימנית) אם ישנה אותן (משמעותית) אבל אני כן אקרב אותו לנקודת מבטי על מנת שיבין אותה יותר ויתחשב בה יותר, ו VISE VERSA, כי בסופו של יום, בעת חתימה הסכם פשרה/ופיוס/ /שלום בין העמים (שייקח אולי 100 שנה), קלינסקי ואנכי נעמוד מעברו האחד של השולחן, והערבים מעברו השני. ואם ארצה להתכחכם אומר שקלינסקי וחבריו תורמים מאד למאבק בדעת הקהל בין הימין בשמאל, בהציגו דעות הזויות, ולכן דעות הזויות מן העבר השני לא יועילו כי על מנת לזכות בדעת הקהל דעות הזויות יאוזנו רק עם דיעות ריאליות, דיעות מקוריות, פורצות דרך, מהפכניות, עם טווח ביטחון גדול יותר או פחות על מנת לוותר ברגע האחרון. קלינסקי מציג דעתו, אני מציג דעתי, והציבור ישפוט. אין לי דבר נגד קלינסקי האיש, הוא איש ספר, משקיען, אכפתניק, אני מוצא בו הרבה משותף, ויש גם הרבה מפריד, אין לי דבר נגד מחנהו של קלינסקי - ולכן אין כל מקום להשמצות (אם כי גם אני לפעמים חוטא בלשון בוטה ומתלהמת מידי, ועל כך אני מצטער) יש דווקא מקום למאבק הוגן, הפותח בלחיצת יד, והמסיים בלחיצת יד, וביניהם התקוטטות על מנת להציג דיעה, לעתים להכאיב אך שלא על מנת לפצוע (כאב הוא נקודתי - ופציעה ניכרת לאורך זמן).
|
|
|
`
כתוב תגובה ל-
איש עצוב
|
|
|