|
|
רוב מנהיגי העבודה עד עתה (אולי למעט ח"כ אמיר פרץ עד להתמנותו לשר הביטחון) היו דיי אטומים לנושא של מעמד העובדים והדאגה לו. לתוך הוואקום האיום והנורא הזה שקשור בחייהם של מיליוני ישראלים נכנסה, בחוכמה רבה, ח"כ שלי יחימוביץ.
נפתלי ידידי, קצת לא הוגן ליחס לשלי, את כל השטויות שעשו חלק מהעיתונאים האחרים שנבחרו לכנסת, כי ח"כ שלי יחימוביץ לא דומה להם בכלום. היא חרוצה, יש לה סדר יום, יש לה מטרות ויש לה תפוקה מדהימה גם בחקיקה וגם בבולטות ציבורית.
בימים האחרונים, בעקבות הצהרתה של יחימוביץ, התעורר גל עצום של תגובות שמחה וצהלה במחנה העבודה, לראשונה מזה שנים רבות.
שימו לב שאף אחד מהטוענים האחרים לכתר, כבודם במקומם מונח, לא עורר בהכרזתו אף לא 10% מההתלהבות שמעוררת מועמדותה של יחימוביץ בציבור, כולל גם אצל תומכי מפלגות אחרות שלראשונה בחייהם מוכנים לשאול את עצמם בהגינות - מי הח"כ שהכי פועל בשבילי בכנסת והתשובה כמה פשוט - ח"כ שלי יחימוביץ.
גם אני הבחנתי בכך שח"כ שלי יחימוביץ נמנעת מכל עיסוק בנושא המדיני וראיתי בכך אות ומופת לפיקחות הפוליטית שלה.
הגיע הזמן שמחנה השמאל הציוני בישראל, יבחן באומץ את דגליו ואת אמונותיו, וישאל עצמו האם באמת ובתמים ניתן כיום, אחרי קריסת הסכמי אוסלו, ואחרי הקמתה של רצועת החמס בעזה לשוב ולמכור לציבור דאגה למעמד העובדים כשהיא עטופה בדגל הדוחה והמסמורטט של "אחוות עמים" עם השכנים, שלמרות הכול, עדיין לא מוכנים להכיר בזכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית.
נדמה לי שח"כ שלי יחימוביץ, בשתיקתה המדינית, התחילה את חשבון הנפש הזה, ועוד נשמע ממנה, אני בטוח, גם בנושא הזה.
העבודה, בשלב זה, איננה לצערנו אלטנטיבה לשלטון. אבל כשתעמוד בראשה יחימוביץ היא יכולה להיות, כבר בבחירות הקרובות, אלטרנטיבה טובה להצבעה עבור כל מי שהמעמד הבינוני ומעמד העובדים חשוב לו ומדובר במאות אלפים רבים של קולות צפים.
הבה נאחל למפלגת העבודה שתפעל, לשם שינוי, בחוכמה ותבחר את האחת והיחידה שיכולה לחולל את המפנה ואת החזרה של המפלגה להוות כוח פוליטי מרכזי וחשוב במדינה!
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
שמואל מאירי
|
|
|