|
|
במספנות ישראל, בבתי אריזה של חברות מסחריות, בחברת חשמל, אז לא היו עדיין מרכזי מבקרים אך כיום כל אורח מכובד, ודאי קבוצה עוברים דרך מרכז המבקרים שם רואים מצגת על פעולת החברה, ועל מוצריה וכו' - במדינה מתקדמת ומתועשת חייבים חלק ממערכי השיעור להיות מבוססים על התעשיה, בייחוד בכיתות הגבוהות, ואכן נוצר קונפילקט בין הנושא המסחרי (פרסומת) לנושא הלימודי, והפגם עליו מצביע המבקר אינו על מעורבות ההתעשיה בעשייה החינוכית, אלא על העדר פיקוח והעדר מבחנים של הבדלה בין פרסוממת לשמה לבין פעולה לימודית במסדרת של שילוב בקהילה, בהיבט תעשיה, אשר ודאי גם פרסומת בצדה, אך הפרסומת אינה מהות התוכנית. גם נסיעה לטיול באוטובוס של אגד זה לכאורה פרסומת, אך היא שולים בפעילות ולכן היא ודאי תקינה, גם שתיית חלב של תנובה בחדר האוכל בצבא זה פרסומת לתנובה, אך אלה כאמור פרסומות שוליות. ותוכניות לימוד של חברות סלולאריות, אשר יש בהן ודאי גם פרסומת, חייבות להבחן על פי היקף מרכיב הפרסומת בתוכנית, ואפילו אם הוא קיים אך הוא לא במוקד אלא במוקד הוא הטכנולוגיה, אין כל ברירה אלא להשתמש בידע הזה כי הוא לא קיים בשום מקום אחר. ההמלצות של קלינסקי - משמעותן הפיכת בתי הספר לפילים לבנים עם לימוד אנכרוניסטי מספרי נייר, שאיפותיו תבאנה אותנו כמה דורות לאחור, בעוד מערכת החינוך חייבת לצעוד קדימה, והערות המבקר, על הצורך בבקרה ובפיקוח, הן ראויות מאד, מה שאיתן עושה מאותן הערות - מאד מאד בלתי ראוי.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
איש עצוב
|
|
|