|
|
פעם ראיתי סרט שקשור לשלבי התבוסה של הנאצים ימח שמם, שגנרל(ים) שלהם שנאלצ(ו) לסגת (מפני הצבא האדום נדמה לי) נקרא(ו) כביכול לברלין "להתייעצות" - ושם נרצח(ו) כנקמה על מעשה הנסיגה "המבישה".
§¤§¤§
אין ללמוד כמובן היסטוריה מסרטים מסחריים, אך "החרבות" שמחביאה גברת עמרוסי בחצר שלה, מיועדים לכאורה לאותה מטרה - לנקום בגנרלים (שרון ודרומה) שהעיזו לבזות את נצח ישראל ע"י נסיגה "מבישה" (ובלתי מוסרית "בעליל" - כפי שקבע בעבר ידידי בלי מרכאות אהוד פ. היקר).
§¤§¤§
אין כמוני חסיד כמעט שוטה של התנחלויות, וכל המרבה הרי זה משובח, נקודה! אבל רבק, יש עובדות בשטח, וכל החיילים הם אחינו ובנינו (ואף זול מדי לומר בשר מבשרינו), ואם ראשי הממסד הביטחוני נאלצו לבצע נסיגה, האם יתכן שנרדוף אותם כנקמה בעולם הזה ובעולם הבא (וגם במעבר ביניהם) ?!?
§¤§¤§
אני חוזר ואומר, השיקולים הצבאיים הכריעו את הכף (פירטתי זאת בתגובותיי מס' 2, 9, 11 בשולי מאמרו של יהודה דרורי "שרון צדק בהינתקות", ובעוד מקומות), ואין לי ספק (עם יד על הלב) שאילו הכותב אהוד פ. היה ראש ממשלה - אזי היה מחליט ונוהג בדיוק אותו דבר (כולל הכותרת היפה "נסיגה חד-צדדית" כאילו מרצוננו, שלא לומר החלטנו לסגת מאונס - בין השאר כי אין לנו כרגע פתרונות צבאיים סבירים לבעיות כגון מנהרות תופת, מטעני גחון, ובעיקר קסאמים שאין הגנה מפניהם עד טווח 7 ק"מ זולתי התחפרות של הצבא וכל המתיישבים בבונקרים מבטון מזויין).
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
ע_הראל
|
|
|