|
|
למרות שגם תגובתך עוינת וגסה ("אולי כדאי שתקרא"...מה זה? אולי כן קראתי אך פרשתי אחרת, אולי זה? ההיית נהנה לשמוע אותי פונה אליך כך?), עדין היא אננה ברמה של קללות ולכן אתיחס אליה.
קרא שנית תגובתך אתה ואמור לי היכן נשען השופט הנכבד על "עובדות" ולא על סברות כרס ו"התרשמויות". זה כאילו שאומר לדוגמא:" נכון בקללות אין להשיג דבר, אדוני, אך הינך שקרן מושחת וגם מנוול ועל כן לדעתי, אתה חיב בדין". מה אמר השופט הנכבד? שכביכול עדותו של דכנר לא תפסה (משום שמת)...אך היא כן תופסת, הא ראיה: השופט מתיחס אך ורק למעשיו של דכנר ביחס למשפחת אולמרט. "נתן כסף כביכול (תוך כדי נצול מצב מצוקה נוראי) לאחיו", "היה בחתונת ביתו של אולמרט" ולדבריו: "ספר כך וכך", "אמר כך וכך" ועוד תקצר היריעה מלפרט.
גם מסקנותיו הנשענות על עובדות העורבא פרח האלה, מגובות באמירתו: "שהוא מרגיש וחש שאולמרט אשם", אפילו הוא לא יכול להתחמק מכך ומגלה צפונותיו.
אתה ורבים אחרים (בעיקר בימין שואף ההתנחלות והסיפוח) נופלים לפח מס השפתיים הזה :"עדותו של דכנר אינה יכולה לגבש לבנה"....משום שאתם רוצים לראות "הנוכלים שבשלטון", סוף כל סוף, מאחורי סורג ובריח. אך מהמשך דבריו של השופט משתמע דבר אחר לחלוטין: עדות דכנר היא הלבנה היחידה שקימת בקיר הטיח הטפל והתפל אותו הוא מעמיד לנגדנו.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
השפוי האחרון
|
|
|