|
|
יונה בתחפושת כבש
האם ירמיהו שמאלני? ככלל, אם מאמצים את רבן יוחנן בן-זכאי בעניין יבנה, ואת ירמיהו הנביא בעניין התנגדותו למרד בימי חזקיהו, יש לאמץ את הקו הכולל שלהם. קרי, אמונתם בבניין בית-המקדש, במלכות דוד, אמונה במשיח, ובעיקר בממלכתיות עם מסגרת דתית.
כך כותב ישראל אלדד (ב'פולמוס: החורבן ולקחיו' של מוסד ון-ליר, תשמ"ב): "אף נביא לא העלה על דעתו קיום עם ישראל שלא במסגרת מלכות בית דוד נרחבת מבוססת על תורת משה, על משפט צדק וגם על פולחן בית המקדש. כולם מנבאים על שיבת בית-דוד, על שיבת העבודה במקדש, אלא שאין בהם ערובה לחירות כשזו מלווה במשטר מושחת".
ממכלול נבואתו של ירמיהו אין לתלוש את מה שנוח. שאלתו "על מה אבדה הארץ" נשאלת הרבה לפני החורבן, דהיינו בלי קשר למסע הכיבוש הבבלי. תשובתו: "על עזבם את תורתי". מה עושים בדיוק עם "כל אוכליך ייאכלו וכל צרייך כולם בשבי ילכו והיו שוסייך למשיסה וכל בוזזייך אתן לבז... עוד תטעי כרמים בהרי שומרון" (ירמיהו ל, ל"א)? לכינון מדינה פלשתינית לא ניתן אפוא לגייס את הנביא. ובעיקר, כך מתנסח הנביא 'השמאלני': "ארור עושה מלאכת ה' רמיה וארור מונע חרבו מדם". זאת תפיסת עולמו של הנביא.
אודות מעמדו וחלקו של רבן יוחנן בן-זכאי במרד, בשמירה על התורה ובמנהיגות, אפשר להסתפק בשני מקורות תלמודיים. האחד, דבר ר' עקיבא על רבן יוחנן, "משיב חכמים אחור ודעתם יסכל" (בבלי, גיטין, נו ב); השני, דבריו של רבן יוחנן עצמו: "בשעת פטירתו אמר להם: פנו כלים מפני הטומאה, והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא" (בבלי, ברכות, כח ב). משמע, האמין בכל מאודו בביאת המשיח.
האמת היא שאין זה הגון לפטור כך את אחד מגדולי החכמים. סילוף דמותו נעשה בזדון הן על ידי פרופ' יהושפט הרכבי והן על-ידי מלומדים דתיים אשר הקו היוני שלהם מחייב ביסוס היסטורי-הלכתי כלשהו. ניתוח יותר מדויק מעלה ספקות בדבר 'יוניותו' של רבן יוחנן בן-זכאי. כך למשל, רבן שמעון בן גמליאל, הנשיא הפרושי, צעד יד ביד עם רבן יוחנן, נשאר בירושלים ומת במצור. רבן יוחנן החליט לעזוב את העיר רק כאשר ראה שאין סיכוי ריאלי להמשך הלחימה:
"כאשר ראה שבני אדם שולקים תבן ושותים מימיו, אמר: בני אדם ששולקין תבן ושותין מימיו יכולין לעמוד בחיילותיו של אספסיאנוס? אמר: כל עיקר הדבר אצא לי מכאן" (איכה רבה, פרשה א, לב). דהיינו, כאשר כלו כל הקיצין. לפי מחקריו של גדליה אלון עולה כי רבן יוחנן נאסר בגופנא יחד עם כוהנים גדולים ופשוטי העם. עוד הוא מוסיף שרבן יוחנן לא דיבר כלל ועיקר עם אספסיאנוס על יבנה. גם כאן הדברים ארוכים ורק נזכיר שיש שש גרסאות שונות לנסיבות יציאתו של רבן יוחנן מירושלים.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
מביא מגיב ותיק
|
|
|