כשליש מהתלמידים חוו אלימות בבי"ס

מדוח מבקר המדינה עולה, כי לא חל שינוי ממשי בשכיחות מעשי הבריונות הפיזית, החברתית והמינית במוסדות החינוך בין השנים 2006-1999.

נמצא, כי כשליש מהתלמידים היו קורבנות למעשי הטרדות או הצקות בשטח בית הספר ומסקר ארצי שנערך בשביל המשרד בשנת הלימודים התשס, עולה כי כ-80% מהתלמידים דיווחו שקיללו או העליבו אותם לפחות פעם אחת בחודש שקדם לסקר; מבריונות סבלו כ-58.5% מהתלמידים, מהטרדה מינית 26.6%, ומאירועי אלימות 19.4%. 6.5% מהתלמידים אויימו בנשק בבית הספר.

מהדוח עולה, כי אומנם בעשור האחרון פעלה מערכת החינוך במטרה לצמצם את אירועי האלימות ולשפר את האקלים החינוכי בבתי הספר, אך מטרה זו לא הושגה.

חובת הרשויות להתמודד בהצלחה עם תופעה זו נקבעה בחוק, בהלכה הפסוקה ובנהלי המשרד, אך המשרד לא יישם את המלצות הוועדות הציבוריות והמקצועיות שעסקו במאבק באלימות. כמו-כן, התוכנית המערכתית המלאה של ועדת השרים, שקיבלה תוקף של החלטת ממשלה בדצמבר 2005, לא הוצאה לפועל.

לדעת משרד המבקר, על מערכת החינוך להתמקד בטיפול במעשי ההצקה וההטרדה ובאירועי האלימות לסוגיהם. המבקר דורש ממשרד החינוך לפרסם נוהל חדש בנוגע לענייני משמעת ואקלים בית-ספרי שיחליף את חוזרי המנכ"ל משנים קודמות. כמו-כן, על המשרד לרכז משאבים, על-מנת שתהיה לו היכולת להעריך את תוצאות השקעתו במאבק בתופעה, לתכנן את הוצאותיו ולכלכל את מעשיו ביעילות. בנוסף לכך, על המשרד ליזום שינויי חקיקה לצורך חלוקה ברורה של האחריות בין מחוזות המשרד למחלקות החינוך ברשויות המקומיות.

ממשרד המבקר עוד נמסר, כי על הנהלת המשרד להקים מנגנון לאכיפת נוהלי התמודדות עם תופעה זו וכן, על המפקחים במחוזות המשרד למלא כראוי את תפקידם בתחום זה. כמו-כן, על המשרד לוודא שמנהלי בתי הספר ממלאים את חובות הדיווח הסטטוטוריות והמנהליות המוטלות עליהם וכן ליזום הקמת מאגר נתונים, בשיתוף המשרד לביטחון הפנים ומשרד הרווחה, שבו ירוכז המידע המדווח למשטרה, לפקידי הסעד ולמחוזות המשרד.

בנוסף לכך, מציע משרד המבקר למשרד החינוך לקבוע קריטריונים מחייבים לאישור תוכניות התערבות חיצוניות במוסדות חינוך, לעשות מחקרי הערכה על התוכניות שהכין, לשתף פעולה עם גורמי חוץ, לרבות עמותות וגופים פרטיים, ולוודא שבכל מוסד חינוכי, ובפרט בגני הילדים, תופעל תוכנית מתאימה למניעת בריונות.

עם זאת, על המשרד לבחון את האפשרות לחייב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בתחום ההתנהגות לקבל טיפול, כתנאי לשילובם במוסדות החינוך הרגילים. בנוסף, יש לפעול ללא דיחוי ליישום תוכנית האב לטיפול בתלמידים מתחת לגיל האחריות הפלילית שפוגעים מינית. על המשרד לספק את צורכי התלמידים שנפגעו מבריונות מינית, ולהדק את שיתוף הפעולה עם הגופים המקצועיים המתמחים בכך.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה, כי הוא "מייחס חשיבות להערות הדוח ופועל כדי ליישם חלק מהמלצותיו. במשרד מדגישים, כי סוגיית צמצום האלימות מהווה חלק עיקרי מפעילות המשרד, ובהתאם לזאת, הוא מפעיל תוכנית מערכתית בכ-800 בתי ספר כדי לבנות אקלים בטוח. התוכנית תורחב באופן הדרגתי לשאר בתי הספר במהלך השנים הבאות. יצוין, כי השירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) פועל בשיתוף עם בתי הספר כדי להתאים לכל אחד מהם את התוכנית התואמת את צרכי אוכלוסיית תלמידיו. בהתייחס לטענה בדבר קיומן של סתירות בין חוזרי המנכ"ל, אומרת הממונה על מניעת אלימות בשפ"י, אלה אלגריסי, כי בימים אלה מגבש המשרד בשיתוף עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, ארגוני המורים, המשטרה, המועצה לשלום הילד ונציגי הורים - חוזר מנכ"ל חדש הכולל המלצות מסודרות העוסקות בנושא האלימות".

עוד נמסר ממשרד החינוך, כי "באשר להכשרת מורים בתחום האלימות, יצוין כי בימים אלה נערכות המכללות להכשרת עובדי הוראה להגיש מתווה עבודה אשר מתייחס לסוגיית האלימות. התהליך אמור להסתיים בשנת הלימודים תשע"א".

מדוח מבקר המדינה עולה, כי פיתוח תוכניות לימודים נמשך כתשע שנים בעוד הפיתוח אמור להימשך כשנתיים עד שלוש שנים.

כמו-כן, בתיכון יש להתאים את השאלות לבחינות הבגרות לתוכנית הלימודים הרשמית במקצוע. כך נמצאו מקצועות שבהם אין תוכניות לימודים, כמו תורה שבעל פה לזרם הממלכתי דתי, או מקצועות שהתוכניות שלהם ישנות מאוד, כמו מתמטיקה. כתוצאה מכך, התלמידים נאלצים ללמוד על-פי הנושאים שבבחינות הבגרות בלבד.

ממשרד המבקר נמסר, כי על המשרד להכין תוכניות לימודים עדכניות בכל המקצועות הנלמדים בבתי הספר, לכל התלמידים, בכל המגזרים, הן במקצועות הבחירה והן במקצועות החובה, תוך לוח זמנים קצוב. כמו-כן, על הנהלת המשרד לוודא שהנושאים יילמדו לפי תוכניות לימודים ולא לפי נושאים המופיעים בבחינות הבגרות.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה, כי "המשרד מקבל את הערות המבקר בעניין זה. בתוך כך, מינה המשרד את פרופ' דוד-חן לערוך בדיקה מעמיקה באשר לאגף לרבות בחינת תוכניות הלימודים, ובהתאם לממצאים - לגבש המלצות להמשך פעילותו של האגף בטווח המיידי ובטווח העתידי. במקביל, נערכת המזכירות הפדגוגית להתאים את תוכניות הלימודים להיקפי השעות ול"אופק הפדגוגי" (מעבר משינון לחשיבה, הבנה והעמקה בחומרי הלימוד). ההיערכות נמצאת בעיצומו של תהליך".

כ-5,100 ממוסדות החינוך בארץ הם מוסדות חינוך מוכר שאינו רשמי (המוכש"ר), לרבות גני ילדים, ולומדים בהם כ-668,000 ילדים, מתוכם כ-111,000 בגני ילדים, כ-195,000 בבתי ספר יסודיים, כ-354,000 בבתי ספר על-יסודיים וכ-8,000 במוסדות לחינוך מיוחד.

משרד המבקר בדק את אופן טיפולו של האגף בבקשות לרישיון. נמצא, כי ב-57 מ-213 המוסדות (27% מהמוסדות) נמצא ליקוי אחד לפחות בהליך הרישוי. עוד נמצא, כי המשרד טיפל בחוות הדעת של רשות הבריאות, בלי שהסדיר את כל הכללים החיוניים לכך.

לפי חוק הפיקוח, מנכ"ל המשרד או רשות הבריאות רשאים לדרוש מבעל רישיון לתקן בתוך זמן סביר כל ליקוי הנוגע לבית הספר או לתברואה בו. נמצא בחמישה גני ילדים השייכים לרשת גני אגו"י, שבהם הודיע למשרד מנהל אגף הרישוי של הרשת, דוד רוזנברג, שהליקויים שמצאה רשות הבריאות תוקנו. אולם בכל המקרים העלו ביקורות חוזרות שהליקויים לא תוקנו.

משרד החינוך נדרש להפעיל מערך מינהלי שיעניק רישיונות למוסדות הללו, יקצה להם כספים וייפקח על עבודתם. לדעת משרד המבקר, הטיפול במוסדות חינוך מוכש"ר דורש שינויים רבים וחשובים: על המשרד לאכוף את הכללים שהוא קבע בעניין מספר התלמידים המזערי במוסד חינוך באופן אחיד ושיטתי, עליו לבחון את האפשרויות העומדות בפניו ליישום מדיניותו, הבאה להגביל את פתיחתם של מוסדות חינוך שמספר התלמידים הקטן הלומדים בהם אינו מצדיק את קיומם מבחינה כלכלית ופדגוגית, ועליו לשקול ליזום שינויי חקיקה מתאימים.

כמו-כן, עליו לרכז מידע על המוסדות הקיימים כדי שיהיה אפשר לבחון את הצורך במוסד חדש גם לפי מצאי המוסדות, עליו לחדד את הכללים הנוגעים לחוות הדעת הנדרשות לשם אישור בקשה לרישיון ולהבהירם לכל היחידות במשרד שעוסקות בנושא, צריך לקבוע מפתח תקין של מפקחים באגף ולהבטיח שמערך הפיקוח על מוסדות חינוך מוכש"ר במגזר החרדי יוכל לקיים פעולות פיקוח בהתאם לצרכים. בנוסף, עליו צריך לפעול לאלתר בשיתוף משטרת ישראל לקביעת הטיפול הנכון באכיפת צווי סגירה.

ממשרד החינוך נמסר, כי "לגופו של עניין פועל משרד החינוך על-פי חוק הפיקוח על בתי ספר 1969 ומקפיד לקבל את חוות הדעת של כל הגורמים הרלוונטיים הנדרשים לצורך מתן רישיון. משרד החינוך מצא לנכון לפרסם נהלי רישוי בנוסף לחוק, כאשר בנהלים אלו יש משום החמרה על חוק הפיקוח במספר נושאים כגון מספר התלמידים, דוח בטיחות מפורט, דיווח תקצוב מפורט ועוד".

על-פי ממצאי ביקורת משרד המבקר, חלק מהרשויות המקומיות לא נתנו באופן מלא חלק משירותי החובה. לדוגמה, התערבות מערכתית לילדים בסיכון.

משרד המבקר הפיץ שאלונים לרשויות המקומיות ומתשובותיהן עלה כי כ-12% מגני החובה ברשויות, כ-13% מבתי הספר היסודיים, כ-21% מחטיבות הביניים וכ-24% ממוסדות החינוך המיוחד - לא קיבלו שפ"חים (שירות פסיכולוגי-חינוכי) בשנת הלימודים התשס"ז.

בשנים האחרונות הוטל על הפסיכולוגים בשפ"חים עומס גובר והולך. 28 רשויות מקומיות תיארו בתשובות לשאלונים כיצד הן מתמודדות עם אחוז הכיסוי הנמוך, בין השאר, באמצעות מניעת שירות פסיכולוגי ממגזר מסוים או ממוסדות חינוך הזכאים לקבלו.

הסמנכ"לית ומנהלת המינהל הפדגוגי, לאה רוזנברג ושפ"י לא העבירו את המידע על המחסור בתקנים של פסיכולוגים, ולא התריעו על השפעותיו החמורות לפני מנכ"ל המשרד בתקופת הביקורת, שמואל אבואב.

נמצא, כי בשפ"חים שבמגזר הערבי יש מחסור בפסיכולוגים, והוא נובע, בין השאר, ממחסור בפסיכולוגים ערביים בארץ. כמו-כן, קיים מחסור רב במבחנים פסיכולוגים שונים, בעיקר למגזר הלא-יהודי.

לדעת משרד המבקר, כל עוד לא שונו הנחיותיו של משרד החינוך באשר לשירותי החובה שעל השפ"ח לתת, על המשרד לנקוט את הפעולות הדרושות על-מנת להבטיח את מתן השירותים בידי השפ"ח ולהתאים את הסל למציאות הקיימת. כמו-כן, עליו לבדוק את הנתונים על הקצאת תקנים לפסיכולוגים עקב שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל, ואם יש בהם די כדי לתת מענה לצורכיהם של תלמידים משולבים. כן עליו לפעול לאלתר להשלמת גיבושם של כללים ברורים ומפורטים להפעלת השפ"מ ולפקח על יישומם.

עוד נמסר מהמבקר, כי על משרדי החינוך והאוצר לפעול גם לעידכון מספר תקני הפסיכולוגים שהמשרד מתקצב, על-פי המשימות שמתחייבות מחוק חינוך מיוחד ומחוזרי המנכ"ל. על המשרד ועל נציבות שירות המדינה לבחון את תנאי העסקתם ואת הגדרת התפקיד והמטלות של פסיכולוגים מחוזיים. בנוסף, יש לקבוע הסדר ארוך טווח שבו יוגדרו תחומי האחריות על עריכת אבחונים לגיל הרך, כדי למנוע כפילות במתן השירות או את היעדרו ועל המשרד לפעול לתִקנון המבחנים הפסיכולוגיים לכל האוכלוסיה.