|
הוויתור על "מנוף לחץ" עלול לסכל השחרור
|
|
העותרים מציגים בעתירה שורה של טענות וראיות, על פגישות שנערכו עם בכירי הממשל בישראל, שבהן הובטח שוב ושוב: לא יהא הסדר בלי שליט. למרות זאת, ועל-אף ההתחייבויות המפורשות, "ובעיקר של ראש הממשלה - הן לוועדת השרים והן לעותרים - שחרורו של גלעד לא נכלל בהסדר הרגיעה, הסוגייה כלל לא נדונה במסגרת המגעים להסדר, והמשא-ומתן בעניינו של גלעד יחל (אם בכלל) רק בעוד מספר ימים, לאחר שהסדר הרגיעה כבר יבוצע והמעברים ייפתחו".
משפחת שליט חוששת, כי אם יצא ההסדר אל הפועל "יאבד מנוף הלחץ העיקרי שיכול להביא את חמאס לשחרר את גלעד, קרי, המשך הסגר הכלכלי על הרצועה ואי-פתיחת המעברים עד להסדרת השחרור". הוויתור על מנוף לחץ זה", נטען בעתירה, "עלול - במידה ניכרת של הסתברות - לסכל את האפשרות לשחרורו של גלעד. חשש זה אינו ערטילאי. הוא מבוסס בין היתר על כישלונות מן העבר הלא רחוק. והדברים ברורים".
העותרים טוענים עוד, כי הצהרות אולמרט-ברק לפיהן המעברים לא ייפתחו, בשלב זה, אלא לאחר סיכום לשחרור שליט, אינן מתיישבות עם המציאות ועם העובדות. "עובדות אלה סותרות באופן חזיתי את המצג שהוצג לוועדת השרים כאשר אישרה את המהלכים להשלמת ההסדר. שכן, החלטת הוועדה התקבלה לאור המצג שהוצג בפניה כי שחרורו של גלעד יובטח כחלק מההסדר. מצג זה הסתבר כמצג-שווא גמור, משהובהר כי העניין לא עלה כלל במשא-ומתן ולא-כל-שכן לא סוכם. דומה כי בכך קיימת תמימות דעים בין ראש הממשלה, שהצהיר כי בימים הקרובים יתחיל המשא-ומתן לשחרורו של גלעד, לבין חאלד משעל, שמסר כי עניינו של גלעד כלל לא עמד על הפרק עד עתה ובוודאי אינו כלול בהסדר שהושג".
העותרים מאשימים אפוא, במיוחד את אולמרט וברק, במצג-שווא. "אישור שניתן כתוצאה ממצג-שווא שכזה אינו תופס, וממילא המשיבים אינם מוסמכים להגיע להסדר מכוח "אישור" כזה או להורות על ביצועו של ההסדר. דין חד-משמעי זה - שהוחל אפילו על חנינה (!) שניתנה על-ידי נשיא המדינה עקב הטעיה, ובוטלה בשל כך על-ידי בית המשפט העליון".