מזונות מביטוח לאומי? רק אם ההורה אינו מפרנס

בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב קובע, כי הביטוח הלאומי ישלם מזונות לילד במקום הורה שאינו עושה זאת, רק אם ההורה האחר אינו מסוגל לפרנסו בכוחות עצמו.

השופטת ורדה סאמט דנה בתביעתה של נערה בת 15, באמצעות אמה, נגד המוסד לביטוח לאומי. המוסד שילם לסירוגין גימלה מחליפת מזונות בשנים 2003-2001 ו-2008-2007, לאחר שאביה של הנערה לא עמד במחויבותו לשלם לה מזונות, כפי שנקבע בהסכם הגירושין בינו לבין אימה. הביטוח הלאומי הפסיק את התשלום לאחר שקבע, כי האם אינה זכאית לגימלה.

סאמט דחתה את הערעור על החלטת המוסד. לדבריה, הנערה היא אומנם ה"זוכה" כפי שנקבע בחוק לצורך תשלום הגימלה. אולם אין די בעובדה זו כשלעצמה כדי להקים זכאות לתשלומים, ועליה לעמוד בתנאים נוספים לעניין ההכרה בזכאותה לתבוע תשלום, כמו גם שיעורו, בהתאם למגבלות שנקבעו בחוק ובתקנות.

לא נכנס לנעלי ההורה

לדברי סאמט, הביטוח הלאומי אינו נכנס לנעלי החייב (במקרה זה - האב) לעניין חבותו בתשלום חוב המזונות לזוכה (בתו), אלא למעשה נכנס לנעלי הזוכה לעניין זכותו לגבות את חוב המזונות מאת החייב, תוך שהוא מהווה מקור ביניים לתשלום מינימלי לצורך הבטחת קיומו השוטף של הזוכה, במסגרת המגבלות שנקבעו בחוק ובתקנות.

"החבות הראשונית לסיפוק מזונותיו של הקטין ודאגה לצרכיו הבסיסיים חלה תמיד על הורי הקטין, ואילו מחוייבותה של המדינה באמצעות הנתבע [הביטוח הלאומי], היא מחויבות שניונית העומדת לה כאשר מסיבות שונות, הורי הקטין אינם עומדים בחובתם לסיפוק צרכיו", מדגישה סאמט.

היא מוסיפה: "כאשר ההורה שבחזקתו נמצא הקטין יכול לכלכל את הקטין בהתאם למבחן ההכנסה שנקבע בתקנה 6 לתקנות, ועל-אף שההורה החייב אינו עומד בחובתו לתשלום מזונות, לא חלה על הנתבע חובת תשלום מכוח החוק, שכן כאמור, החבות הראשונית לסיפוק צרכיו של קטין וכלכלתו חלה על הוריו.

"הפרשנות שמציע בא-כוח התובעת, לפיה זכאות קטין לגימלה מחליפת מזונות מכוח החוק עומדת ללא קשר להכנסות ההורה שבחזקתו נמצא הקטין, תוביל לתוצאה לפיה קטין הזכאי למזונות מאת אביו והמתגורר עם אמו המשתכרת שכר גבוה, יהיה זכאי אף הוא לתשלום גימלה מחליפת מזונות מכח החוק, על-אף שאמו מסוגלת לפרנסו בכבוד. תוצאה זו אינה מתיישבת עם תכלית החוק", מסיימת סאמט את פסק דינה.