מתי כספי ישלם 260,000 שקל לעורך דינו

הזמר והמלחין מתי כספי ישלם 260,000 לעו"ד ישי בית-און, אשר ייצג אותו בהליכי פשיטת הרגל שניהל. כך קבעה (13.12.11) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, עינת רביד.

כספי לא חלק על כך, שבשנת 2002 חתם על הסכם עם בית-און ולפיו ישלם לו 268,140 שקל בתוספת מע"מ תמורת טיפול בהשגת הסדר נושים. לאחר שכספי לא שילם, הגיש נגדו בית-און תביעה בסדר דין מקוצר, ורביד קבעה שכספי יוכל להתגונן בטענה אחת בלבד - טענת עושק. כספי טען, כי כאשר חתם על ההסכם היה במצב של מצוקה מרובה, אלא משום שמצבו היה קשה ביותר, הוא היה ביאוש טוטאלי, העתיד נראה לו שחור ומצבו הנפשי היה קשה. עוד טען, כי השכר שנקבע היה מופרז.

עו"ד יעקב בן-שושן, שהיה חברו של כספי ופרקליטו, העיד שהוא אשר יצר את הקשר בין כספי לבית-און. היה זה לאחר שכספי הסתבך בחובות קשים ואף עזב את הארץ למספר שנים, ולדבריו משימתו של בית-און הייתה לפתוח עבורו דף חדש. בן-שושן העיד, כי כספי מעולם לא התלונן על גובה הסכום אותו התחייב לשלם לבית-און, אלא שיבח אותו על עבודתו ועל כך שבשנת 2005 אך השיג עבורו הפטר מהליכי פשיטת הרגל.

עוד העיד בן-שושן, כי אמר לכספי שהוא לוקח את אחד מעורכי הדין המובילים בתחום וכי הוא יהיה יקר. כאשר כספי הסתייג ואמר שאין לו כסף לשלם, הציע בן-שושן, כי למרות הקושי שבדבר, הוא יבקש מבית-און לדחות את גביית שכר הטרחה עד לסוף ההליך. בית-און נעתר לבקשה והסכים להיות אחרון מקבלי השכר לאחר שישוחרר כספי מחובותיו.

רביד אומרת, כי טענת עושק מחייבת להוכיח קיומה של מצוקה פיזית או נפשית קיצונית, וכספי לא היה נתון במצב כזה. "לא מדובר היה בשינוי פתאומי בחייו שהביא ללחץ כלכלי או פסיכולוגי חמור, אלא במצב שהיה מורגל בו מזה שנים וביקש לסיים אותו, וזאת בהחלטה מושכלת ולפיה כדאי לו להשקיע משאבים במי שיוכל לסייע לו, על-מנת שיוכל לשוב ולעמוד על רגליו מבחינה כלכלית ולהיות חופשי לצאת ולבוא מהארץ כרצונו, להרוויח לביתו ולכיסו וכתוצאה מכך אף לשוב וליצור כאמן נחשב ומוערך". עוד היא מעירה, כי כספי היה מיוצג באותה עת בידי עורך דין, ולכן לא היה חייב לשכור את שירותיו של בית-און, וכי ההסכם נחתם לאחר מספר פגישות ומו"מ ביניהם.

רביד מעירה: "רבים מהפונים לעורך דין או רופא מומחה עושים זאת כאשר הם מצויים במצוקה נפשית או גופנית וכאשר הפנייה היא אכן למי שיכול לסייע להם באמצעות מומחיותו להתמודד עם המצב שאליו נקלעו. נראה בלתי סביר שכל פנייה לאיש מקצוע שכזה תגרור אחריה טענה של ביטול ההסכם בתואנה של עושק, שהרי הפנייה לאותו איש מקצוע נעשית מלכתחילה מתוך מצוקה כזו או אחרת".

עוד קבעה רביד, כי לא הוכח שההסכם היה גרוע במידה בלתי סבירה מן המקובל. כספי לא הציג ראיות לגבי שכר הטירחה ששולם במקרים דומים, והוא פנה דווקא לבית-און בשל המוניטין שלו. "שכר הטרחה על-פי נסיבות העניין, תנאי השוק ועמדות המיקוח היחסיות של הצדדים לעסקה היה שכר טירחה שאינו בלתי סביר", קבעה.