שירות בתי הסוהר מפר את נוהליו שלו, כאשר הוא מאפשר לאסירים להתראיין לאמצעי התקשורת לא רק בכתב. כך אומרת (4.2.14) שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, מיכל ברנט. היא מציינת כדוגמה כתבה בה רואיין "האסיר הביטחוני נאסר אבו-סרור, ובה השמיע דברי בלע שאין ראוי לחזור עליהם".

הפקודה שעסקה בראיונות עיתונאיים של אסירים בוטלה בהוראת שעה במאי 2012 ועד היום לא הוכנה פקודה חדשה, למרות ביקורת של בית המשפט - מוסיפה ברנט. "דווקא בשל הסמכות לפגוע בחופש הביטוי של האסיר, מחויב המשיב לנקוט הליכים ולקבל החלטות מידתיות, סבירות ושקולות, בהתבסס על שיקולים ידועים, ברורים ואחידים, ואשר ניתנים לביקורת שיפוטית על נקלה. קבלת החלטות באופן שרירותי ולא אחיד אינה עולה בקנה אחד עם אלה", היא אומרת.

לצד ביקורת זו, דחתה ברנט את בקשתו של העבריין אבנר הררי לאפשר לו להתראיין מן הכלא. הררי הוא חבר בארגון פשיעה, מרצה שש שנות מאסר על החזקת נשק, קשירת קשר לפשע והחזקת רכוש גנוב, וזהו מאסרו התשיעי. הוא ביקש להתראיין לערוץ 2, לצורך קידום אפליקציה שהוא מפתח ובמטרה לגייס משקיעים.

לדברי ברנט, "מטרת הפרסום המבוקש במקרה דנן הינה קידום יזמות עסקית פרטית ואין היא מעלה כל סוגיה של אינטרס ציבורי. לא יעלה על הדעת כי שירות בתי הסוהר יידרש להכניס חדשים לבקרים צוותי טלוויזיה למתקני הכליאה, כשכל מטרתם הינה הפקת פרסומים כאלה ואחרים.

"אוסיף עוד, כי אף שאני מברכת את העותר על בחירתו להשקיע את מרצו בפיתוח עסקי שיש ויביא לתמורה כלכלית, הרי שאין בידי לקבל את הטענת ולפיה הפרסום הינו חלק כלשהו מהליך השיקום בתוככי הכלא". יש חלופות אחרות באמצעותן יוכל הררי לגייס משקיעים ולכן אין מדובר בפגיעה חמורה בזכויותיו, מסכמת ברנט.