מערכת של עסקות כשרות-לכאורה בפני עצמן עשויה להוות כמכלול עסקה מלאכותית, ממנה רשאי פקיד השומה להתעלם. כך שב וקובע (11.11.15) בית המשפט העליון.

השופט אורי שהם דחה את ערעורו של יחזקאל גוטשל, שהיה בעשור הקודם בעל השליטה בחברות הבורסאיות החברה לאשפרה וטיב תשלובת טקסטיל, על קביעת פקיד השומה למפעלים גדולים לפיה ביצע בשנים 2006-2002 עסקה מלאכותית בהיקף של 60 מיליון שקל במטרה להתחמק מתשלום מס במיליוני שקלים. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של גוטשל על השומה שהוצאה לו וכאמור שהם אימץ קביעה זו.

שהם מציין תחילה: "נישום שביצע תכנון מס לגיטימי ניצלֵ, הלכה למעשה, הטבת מס שהוקנתה לו במפורש בחקיקה. במצב דברים זה, כלל אין זה משנה האם המניע היסודי לפעולתו של הנישום היה האפשרות להפחית את חבות המס, או שמא, הוא הוּנע על-ידי טעם מסחרי כלשהו. נישום אשר ניצל, באופן לגיטימי, הטבת מס המעוגנת בחקיקה, ראוי ליהנות מהטבת המס, גם אם טעמיו היו, בכללותם, מיסויים, קרי שכל רצונו היה להשיג הפחתה של נטל המס החל עליו.

"לפיכך, ככל שייקבע כי תכנון המס שביצע הנישום היה תכנון מס לגיטימי, אין עוד צורך להמשיך ולבחון את השאלה בדבר אופיה המלאכותי של העסקה. עניינו של הנישום ייבחן, אפוא, בגדרי סעיף 86 לפקודת מס הכנסה, אך ורק באותם מקרים, בהם תכנון המס הניצב בבסיס פעולתו, היה בלתי לגיטימי".

בנוגע לרשת של עסקות היוצרות יחדיו את העסקה המלאכותית, מאמץ שהם פסיקה קודמת של בית המשפט העליון: "חשיבות הגדרתן של העסקות - קרי כמכלול או בנפרד - מתעוררת ביתר שאת,
במצבים בהם הנישום מבצע מספר עסקות ופעולות, אשר קשורות זו לזו במישרין, לצורך השגת מטרה מסוימת, אותה הוא חפץ להשיג. במצבים מעין אלו, סיווגן של העסקות כעסקות נפרדות, עלול לגרום לכך, שהנישום יצלח את הבחינה הדו-שלבית, אף על-פי שבחינתה של העסקה כמכלול, הייתה מובילה לתוצאה שונה".

גוטשל חויב בהוצאות בסך 30,000 שקל. השופטים עוזי פוגלמן ומני מזוז הסכימו עם שהם. את גוטשל ייצגו עוה"ד נועה לב-גודלשטיין ואדם קדש, ואת המדינה - עו"ד יורם הירשברג.