חומרי חקירה מודיעיניים שלא שייכים באופן ישיר לכתב אישום, לא ימסרו לנאשמים. כך עולה מהצעת חוק שנדונה היום בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת שדנה (יום ב', 11.7.16) בהצעת חוק חיסיון חומר מודיעיני.

היועצת המשפטית של הוועדה אמרה כי הצעת החוק המקורית ביקשה לקבוע, שכל חומר מודיעיני, יהיה חסוי. והתביעה תוכל להחליט אלו חומרים לחשוף. בכנסת הקודמת, חברי הוועדה התנגדו להצעה. בנוסף, הפרקליטים איימו להגיש בקשות להסרת חיסיון הראיות על כל התיקים, ובכך להציף את בתי המשפט. ולכן בוצעו איזונים, כך שגם בתי המשפט יוכלו לחיות איתם. מוצע שחומרי חקירה שיימסרו לנאשם, יהיו רק חומרים ששייכים לעובדות המתוארות בכתב האישום. אולם חומרים שאינם קשורים לתיק, לא יכללו בגדר חומרי חקירה.

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב רוני אלשיך אמר: "המשטרה צריכה לתת מרכז כובד למניעה. אם נעסוק רק באכיפה, לא נוכל להשפיע על הביטחון האישי ועל הביטחון ברשת. לדעתי, מרכיב המניעה צריך להיות 80%. לדבריו, מניעה קשורה בחומרי חקירה ובמודיעין. הפסיקה הרחיבה את הגדרת חומרי חקירה. זה מנטרל את יכולת החקירה ואיסוף המודיעין שלנו. גם עבריין שמגיע לו לשבת מאסר עולם, מתפקידי להציל אותו ולמנוע ממנו להתפוצץ ברחוב. אנחנו רוצים למנוע ולנטרל את הפשיעה, גם בקרב עבריינים שמחסלים זה את זה. כאשר מתפוצץ מטען, זה מערער את הביטחון האישי של האזרחים. ההצעה הנוכחית מאזנת בין הערכים, ומאפשרת לנו כלי עבודה סביר, בלי לפגוע ביכולת הנאשם להתגונן. אכן, תמונת המודיעין של העבריין תיפגע. כך צריך להיות".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, אמר: "במצב הנוכחי בו קשה לעיתים להוציא תעודת חיסיון, יש פגיעה אנושה בהפעלת סוכני מודיעין. זה מכת מוות להפעלת מערך מודיעיני בשל החשש מפני חשיפת סוכנים. לעיתים לא מכניסים חומרים לתיקי חקירה או לא מפעילים סוכנים, עקב חשש מזליגת חומרי המודיעין".

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר: "הגענו לסיכום על נוסח הצעת חוק מאוזנת כך שהנאשם יקבל את מה שהוא זקוק לו לצורך התגוננותו בבית המשפט, ומאידך המשטרה תצליח לשמר את המידע החסוי שבידיה".

נצ"מ שלומית לנדס סיפרה לוועדה על תיק חקירה שנוהל כנגד ארגון פשיעה בו הועברו להגנה 89 ידיעות מודיעיניות. לאחר שהמשטרה סיימה את הטיפול בתיק, המיידעים שנמסרו להגנה נשלחו לבחינה, על-מנת לברר מה ניתן ללמוד מהמידע. התובנות שהוגשו לנו, הם שארגון הפשע יכול היה לדעת את כל מה שהמשטרה יודעת על הארגון. לרבות מיידעים שלא הוגש בהם כתבי אישום. למשל, נסחט שסירב להתלונן עקב חשש שייחשף. ניתן לדעת שהאדם שמסר את המידע, שייך למעגל הקרוב של ראש ארגון הפשיעה. כך הנאשם יכול לסמן מעגל חשודים קרובים אליו, שאולי משמשים מקורות של המשטרה, מה שמסכן חיי אדם".

המשנה ליועץ המשפטי של המשטרה נצ"מ אלעזר כהנא אמר כי המשטרה מוציאה כ-8,000 תעודות חיסיון בשנה.

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) אמרה: "זה נשמע כמו פשלה של המשטרה ולא חובה שהמשטרה הייתה חייבת לבצע".

נציגי לשכת עורכי הדין, הסנגוריה הארצית והאגודה לזכויות האזרח התנגדו להצעת החוק בטענה כי ההצעה תפגע ביכולת נאשם להוכיח את חפותו ותמנע מבתי המשפט להגיע לחקר האמת.
בדיון הבא, הוועדה תדון בחומרי מודיעין של יחידות התביעה הכלכליות כדוגמת רשות ניירות ערך ורשות המיסים.