בלא אישור - לא יקוצר שירות החיילים ב-2020

ועדת החוץ והביטחון המשיכה (יום ב', 29.11.16) את דיוניה בסעיפי חוק ההסדרים בנושא קיצור שירות החובה לגברים מ-32 חודשים כיום, ל-30 חודשים.

תא"ל ד"ר ששון חדד, ראש אגף תקציבים במשרד הביטחון והיועץ הכספי לרמטכ"ל: "אם לא נחליט על קיצור השירות עתה, הוא לא יקרה ב-2020. אומנם לא עשינו עבודת מטה כמו בקיצור השירות הקודם, אבל ערכנו בדיקת היתכנות, ושילבנו זאת במסגרת תוכנית רב-שנתית (תר"ש) של חמש שנים, שזה יורת רציני מאשר לקבל החלטות רק שנתיים מראש".

עופר מרגלית, אגף תקציבים במשרד האוצר: "בדיונים קודמים הראנו לכם את פוטנציאל המתגייסים, כך שסך כוח האדם לא ייפגע, וגם שיש שיפוי תקציבי להתמודד עם הקיצור. כל קברניטי מערכת הביטחון ראו זאת לנגד עיניהם כאשר אישרו את ההסכם, והם ודאי לא היו נותנים ידם לפגיעה בביטחון המדינה. הדבר אושר גם בהחלטת הקבינט, ללא כל התניה".

"בלי יעד ברור, מובנה ומחייב בחוק, המערכות לא מתכנסות. אנו רצינו שהקיצור יתחיל כבר בעוד שנה, אבל פרק הזמן נקבע במו"מ, ואנו סבורים שניתן פרק זמן מספיק ארוך לצה"ל להיערך ולעמוד בזה, כפי שעמד בקיצור הקודם".

ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני): "הטיעון לפיו מערכת הביטחון לא הייתה חותמת אם הייתה חושבת שזה פוגע בביטחון המדינה מייתר לכאורה את הוועדה הזו וגם את הקבינט. גם הנימוק להצדקת קיצור השירות לטובת אחוזי תוצר שיורדים בשל השתלבות מאוחרת בשוק העבודה הוא מגוחך, כי לאור זאת כדאי לבטל בכלל את צבא החובה".

"מעולם לא הוכנס מהלך אסטרטגי כזה לחוק ההסדרים, ובאותה מידה אפשר להכניס את רכש הצוללות. אני נגד האכסניה של חוק ההסדרים, ולגופו של עניין, גם נגד הקיצור עצמו, בשל יצירת היחס הלא-הגיוני בין תקופת ההכשרה של החיילים, לתקופה שהם נותנים לצה"ל אח"כ כשהם במיטבם".

ח"כ עפר שלח (יש עתיד): "קיצור החודשיים שלפנינו נכנסו כספח להסכם כחלון-יעלון, ולשר הביטחון הנוכחי אין בו אמון, אבל הכסף כבר התחיל לעבור, אז אתם מסכימים, והקבינט כבר שם על זה פקק, לבחון אם זה ייכנס לתוקף או לא בשנת 2019. הקבינט שם לעצמו סייג כיוון שהוא לא לוקח את ההחלטות שלו ברצינות, ורמת הדיונים בו היא פרומיל מהדיונים בוועדה הזו. אני עוסק בתחום הזה כבר שנים רבות, ועוד לא ראיתי את מערכת הביטחון באה למשהו, בטח לא כל כך דרמטי, ללא עבודת מטה. תמיכתי העקרונית בקיצור השירות ידועה, אך לא באופן כזה".

ח"כ איל בן-ראובן (המחנה הציוני): "גם אני בעד קיצור השירות, בכפוף לצרכים ולמצב הביטחוני. כוועדה רצינית אסור לנו לאשר חוק, או כל נושא, שברור לנו שלא נעשתה עליו עבודת מטה רצינית, וקיצור שירות חובה זה נושא בעל משמעות לאומית. תבואו עם עבודת מטה מסודרת ונדון בזה כבר ב-2017, אבל לא כך רק בגלל ענייני תן וקח עם האוצר".

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "אני מחזיר אותנו לנובמבר 2015, שאמרנו שאנו לא מאמינים להסכם בין האוצר והביטחון, כי יש שם חלקים שמחייבים חקיקה. לא חשבנו שזה יקרה והנה זה לפנינו. זו אופציה עדיפה בהרבה על ההתכתשות של שנה אחר שנה בין המשרדים כמו בזאר טורקי. אומנם צריך לוודא שכאשר תעשה עבודת מטה היא תוצג בפנינו, אבל אסור לחזור אחורה ולפרק את ההסכם, אלא יש לחזק אותו ולאשר את קיצור השירות".

ח"כ רחל עזריה (כולנו): "תקופת השירות המשמעותית משפיעה על הצעירים בישראל ביחס לעמיתיהם בעולם, בטח בשוק העבודה הנוכחי, בו דרישות הסף מבחינת ההשכלה רק עולות, והרבה שנים מרוויחים מעט כסף. כמו בנושא הפריון בשוק העבודה, לצבא עדיף שאנשים יהיו פחות זמן אבל איכותי יותר, מאשר ההפך, וגם לנו עדיף שהם ישתחררו, יטיילו וישתלבו בשוק העבודה מוקדם יותר".

"יש פה הזדמנות שלא חוזרת על עצמה הרבה פעמים. מערכת היחסים התקציבית של המדינה עם צה"ל היא תמיד מורכבת, והגענו לעת רצון, ועשו הסכם ארוך ומורכב שרצינו לעשות כבר 20 שנים. תמיד אפשר להמשיך לדון, אבל אני חושבת שלא נכון לפצל את זה מחוק ההסדרים מחשש שזה יפגע בהכל".

יו"ר הוועדה, ח"כ אבי דיכטר, סיכם את הדיון: "אני לא מכיר מקרה בו היו מתווים לצה"ל כיוון שכזה, והוא לא היה נעמד על רגליו האחוריות אם היה סבור שלא יוכל לעמוד בזה. באים ורוצים לחבר את השיקולים הכספיים והענייניים - ובכל זאת צריך לזכור שכבר 43 שנה לא נוהלה כאן מלחמה מול צבאות - ולתת הכרזה לגבי הכיוון הכללי בו אנו רוצים ללכת. ראינו גם את הגרפים, שמראים בסופו של דבר על עלייה במספר המתגייסים הנומינלי, גם אם לא באחוזים בהכרח.

"הדור שלנו לוקח את אורך השירות כמובן מאליו. גם אני בעבר אמרתי שבפחות משלוש שנים חייל לא שווה שום דבר, אבל אתה מתחיל להתבגר ויש לך ילדים ויש לך נכדים, ואתה מתחיל לשאול אם אפשר לקצר את השירות. אז שלום אי-אפשר לעשות כרגע, ולא בגללנו, אבל את הקיצור אפשר לבחון. מדי פעם יש לנו את הפריבילגיה לקבל החלטות מרחיקות ראות. יש לכל חייל ולמערכת הביטחון ארבע שנים להתכוונן לזה, ושבע שנים עד המשמעות האמיתית שהיא שחרור המחזור הראשון, ולנו כוועדה יש מספיק שנים לפקח על התהליך ולבקר אותו".