בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
גבר נפצע מקריסת עץ ברחוב רזיאל בנתניה ● טופל במקום ופונה במצב קשה כשהוא סובל מפציעת ראש ● שלג החל לרדת במפלס התחתון באתר החרמון ● מפקד זרוע יבשה בצה"ל אסר לבצע אימוני ניווטים ואסר על חציית נחלים בידי כוחות צה"ל בימים הקרובים
צפי ל-100 מילימטרים ביממה באזור מישור החוף [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
גבר כבן 40 נפצע קשה בקריסת עץ ברחוב רזיאל בנתניה. ממגן דוד אדום נמסר כי האיש סובל מפציעות בראשו. העץ קרס כתוצאה מן הרוחות העזות שמורגשות מאז שעות הבוקר באזור מישור החוף.
פאראמדיק מד"א, ישראל דהרי, הגיע אל המקום וסיפר כי ראה על המדרכה עץ גדול שנעקר מהשורש ואשר נפל על גבר בשנות הארבעים שחלף במקום. "הוא שכב מחוסר הכרה וסבל מחבלה קשה בראשו. הענקנו לו טיפול רפואי מציל חיים שכלל הרדמה והנשמה ופינינו אותו לבית החולים כשמצבו קשה", דיווח.
הסופה החורפית 'כרמל' מביאה איתה רוחות חזקות ומשקעים רבים. הגשמים צפויים להיות מורגשים בעיקר באזור מישור החוף, שם צפויים עד 100 מילימטרים של גשם ביממה אחת. בשעות הבוקר החל לרדת שלג כבד במפלס התחתון של אתר החרמון והטמפרטורה בחרמון עומדת על מינוס 2 מעלות צלזיוס. מן השירות המטאורולוגי נמסר כי ייתכן גם שלג בפסגות הגבוהות של הרי הצפון.
ממטרים מלווים בסופות רעמים צפויים לרדת בצפון הארץ ובמישור החוף ויתפשטו בהדרגה למרכז. קיים חשש להצפות במקומות המועדים. בדרום הארץ ייעשה אביך וייתכנו סופות חול מקומיות. לקראת הערב קיים חשש לשיטפונות בנחלי ים המלח ומדבר יהודה. בשעות הלילה צפוי גשם לפרקים, מלווה בסופות רעמים יחידות, מצפון הארץ ועד לצפון הנגב. שלג יוסיף לרדת בחרמון ועדיין ייתכן שלג קל בפסגות הגבוהות של הרי הצפון.
עקב תנאי מזג האוויר החריגים הצפויים בימים הקרובים, אסר מפקד זרוע היבשה, אלוף תמיר ידעי, לבצע ניווטים, אימוני מילוט, אימוני הסוואה וכדומה. על-פי ההחלטה, אימונים ביחידות יאושרו בשני דרגים בכירים ממפקד המסגרת המתאמנת. אימונים בצפון הארץ יאושרו על-ידי מפקד האוגדה. עוד נקבע איסור על ביצוע עבודות בגובה למעט בפעילות מבצעית. נסיעות מנהלתיות יבוצעו באישור אלוף-משנה ומעלה. חל איסור על חציית נחלים בידי כוחות צה"ל, וחל איסור על פעילויות תרבות ורווחה וטיולים בצפון הארץ למעט מקומות סגורים ומקורים.
"צה"ל פועל לשמירה על ביטחון משרתיו תוך הקפדה על הכשירות המבצעית של הכוחות", לשון הודעת דובר צה"ל.
המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות מתריעים כי בשעה זו שורר זיהום אוויר גבוה עד גבוה מאוד בנגב ובערבה, בשל ריכוזים גבוהים של חלקיקים נשימים. שיפור הדרגתי באיכות האוויר צפוי במהלך יום שלישי.
זיהום האוויר הגבוה קשור בשקע עמוק מעל מזרח הים התיכון עם רוחות דרומיות מערביות חזקות מאוד, אשר גורם להסעת אבק מסיני וסופות חול מקומיות.
לאור זאת, ממליצות הרשויות לאוכלוסיות רגישות - בהן חולי לב, חולי ריאות, קשישים, ילדים ונשים הרות - להימנע מפעילות גופנית מאומצת בחוץ. לאוכלוסייה הרגילה מומלץ לצמצם פעילות גופנית מאומצת בחוץ.
"מי אחראי מול משפחות נפטרים באסונות, להעביר להן את המידע הראשוני? ולמי מעבירים את המידע שיש כדי שתהיה שרשרת טיפול, שכרגע נראה שאין?" תהה ח"כ יצחק פינדרוס, שיזם דיון (יום ב', 13.12.21) על כך בוועדת הפנים.
ועדת הכלכלה קיימה לאחרונה (17.11.21) דיון בתיקון לחוק הניקוז והגנה משטיפונות, בו נחשף הצורך בהיקף תקציבי גדול במיוחד. ממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ איתן גינזבורג, אמר כי "ניקוז מי גשמים הוא עסק יקר וחשוב, והכרחי לשמירה על חיי-אדם ורכוש, כדי לוודא שטרגדיות העבר לא יחזרו. החוק משנת תשי"ז (1957) זקוק לריענון ותקצוב כדי שיענה על הצרכים. עדיין נותרו בהצעת החוק שהוגשה לוועדה סמכויות לרשויות המים - למרות שהמפקח הוא משרד החקלאות". הוא קרא למשרדי החקלאות ורשות המים לגבש הצעה מוסכמת לגבי סמכויות והפרדת הפיקוח.
אחים שסיפקו במשך עשרה חודשים לאתרי בנייה שמונה מפעילי עגורנים בלתי מוסמכים ירצו עונשים של 30.5 חודשי מאסר ו-20 חודשי מאסר. כך קובע (9.11.21) שופט בית משפט השלום בראשון לציון, גיא אבנון, בתיק ראשון מסוגו במסגרת המאבק בתאונות העבודה באתר הבנייה.
קניון בקלנסווה נשרף כליל (יום שבת. 16.10.21), בעקבות שריפה שפרצה במקום. קונים שהגיעו למקום פונו במהירות. שבעה נפגעו קל, בהם שוטר. דבר האירוע התקבל בשעה 13:13 ועקב זאת הוזעקו כוחות כדולים של משטרה וכיבוי אש.
ב-14 באוגוסט 2021 הכתה רעידת אדמה בעוצמה של 7.2 את האיטי. עד כה דווח על 2,500 הרוגים, אלפי פצועים ו-30,000 משפחות שאיבדו את בתיהן. ברעידת האדמה העזה שהתרחשה בהאיטי ב-2010 נהרגו 250,000 איש. רעידה כמו זו שעברה על האיטי לאחרונה, ורבות אחרות שהתרחשו בשנים האחרונות בעולם (לדוגמה - טורקיה, איטליה, יפן), מחייבות גם את ישראל לשאול כמה שאלות, ביניהן: מדוע והיכן קורות רעידות בעולם? האם גם ישראל חשופה לפורענות כזו? מה ניתן לעשות לפני שאירוע מסוג זה יתרחש, כדי להקטין את הנזק? כיצד ראוי להיערך לתקופה שלאחר הרעידה? האם אנחנו צפויים לעזרה בינלאומית? ומה עשויה להיות רמת הפגיעה בחוסן הלאומי של מדינת ישראל בעקבות אירוע קשה מסוג זה?
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
