בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
הרפורמה בחברת החשמל נכשלת. העלויות נותרו גבוהות כשהיו, חלק ניכר מהתועלת הכספית לא הושג וכנראה גם לא יושג ואמינות אספקת החשמל הורעה במקום להשתפר. כך עולה (23.11.22) מדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
משרד מבקר המדינה קבע בשנת 2016, כי פעילותה של חברת החשמל התאפיינה בחוסר יעילות בהיבטי כוח אדם, הוצאות פיתוח ועלויות תפעול. הדבר השליך על יעילותו של משק החשמל בכלל ועל איתנותה הפיננסית של חברת החשמל בפרט. בשנת 2018 החליטה הממשלה על רפורמה במשק החשמל ושינוי מבני בחברת החשמל, בין היתר במטרה לייעל את המשק, לעודד את התחרות בו ולחזק את איתנותה הפיננסית של חברת החשמל.
אגף התקציבים צפה שהתועלת מהרפורמה בשמונה שנותיה תהיה 6.3 מיליארד שקל: צמצום חלקה של חברת החשמל במקטע הייצור (2.32 מיליארד שקל), מיקודה של החברה בפעילות במקטעי הרשת (1.25 מיליארד שקל) ומשיפור במצבה הפיננסי (2.75 מיליארד שקל). בפועל, התועלת בסעיף הראשון תהיה לכל היותר 1.58 מיליארד שקל, בשל אי-מכירתה של תחנת רדינג ובשל טעויות של אגף התקציבים. בסעיף השני התועלת תהיה לכל היותר 260 מיליון שקל, שוב בשל טעויות בתחזיות.
בשנת 2020, שלוש שנים לאחר ההחלטה על הרפורמה, מספר דקות אי-האספקה ברשת היה 142 דקות, עלייה של 44% לעומת 2017. הדבר משקף את המשך מגמת ההרעה מאז 2013 לפחות, ובניגוד לתחזיות במסגרת הרפורמה בדבר ירידה בה החל ב-2020. מספר דקות אי-האספקה בשנת 2021 עמד על 136, עלייה של 37.5% לעומת 2017. המסקנה: על-אף הגדלת ההשקעות ברשת, לא חל שיפור באמינות האספקה.
בשנים 2024-2022 תחרוג מצבת העובדים הארעיים של החברה מאבני הדרך שנקבעו ברפורמה ותהיה גבוהה ב-547, 458 ו-82 עובדים בהתאמה לעומת היעדים שנקבעו ברפורמה. עלות העסקתם נאמדת ב-271.7 מיליון שקל. תוספת זו מצמצמת את התועלות שהיו אמורות להתקבל מצמצום מצבת כוח האדם של החברה והיא לא תעמוד ביעדי ההתייעלות של כוח האדם, קובע אנגלמן. פחות עובדים, אבל עלויות השכר גדלות
משקל הוצאות השכר של חברת החשמל מתוך הוצאותיה בשנת 2021 (4.85 מיליארד שקל) היה זהה למשקלן מסך ההוצאות בשנת 2016 (ערב הרפורמה). על-אף מבצעי פרישת עובדים בשנים 2019-2015, לא ירדו עלויות השכר בשנים 2020-2014. פרישת העובדים במסגרת הרפורמה אומנם צמצמה את עלויות השכר המוחלטות של החברה, אולם הפתרון הוא לטווח הקצר בלבד, שכן בטווח הארוך עלויות השכר בחברה ממשיכות לעלות בשל הסכמי השכר בה.
כמחצית מעובדי חברת החשמל מקבלים שכר גבוה (מעל 30,000 שקל בחודש) או מוגדרים כ"בעלי תפקידים" (41% בעלי שכר גבוה ו-9% בעלי תפקידים) לעומת 23% מעובדי מקורות, 18% מעובדי התעשיה האוירית ו-11% מעובדי רכבת ישראל, שהם בעלי שכר גבוה או בעלי תפקידים. חברת החשמל טרם חתמה על הסכם שכר שיסדיר את שינוי מבנה השכר, עליו אמורה הייתה לחתום עד דצמבר 2019. חברת החשמל גם לא השלימה אימוץ מודלים עדכניים לתמרוץ עובדים (שכר עידוד), על-אף שהעובדים הנותרים קיבלו תמורה משמעותית של 3.4 מיליארד שקל בגין יישום רפורמה.
צעדי התייעלות שנקטה החברה, ובהם צמצום מצבת כוח האדם, מכירת תחנות כוח וצמצום החוב הפיננסי ועלויותיו, לא הביאו לשיפור של ממש ביעילותה של החברה. עלויות התפעול של חברת החשמל נותרו גבוהות: 4 מיליארד שקל בשנת 2021. העלויות ליחידת תפוקה במקטעי הייצור והחלוקה עלו בשנים 2021-2018 (ב-10.4% במקטע הייצור וב-3.3% במקטע החלוקה). על-פי תחזיות החברה, גם בשנים הקרובות לא צפוי שיפור ניכר ברווחיותה.
דוח מבקר המדינה: הדיגיטציה תרמה רבות לשיפור גיוון השירות הבנקאי וליעילותו לצרכנים וכן הפחיתה את העלויות שמשלם הציבור על עמלות. עם זאת, הדיגיטציה אשר הפחיתה את עלויות המשכורות וההוצאות הנלוות של הבנקים ותרמה לגידול של 10% ברווח חמש הבנקים הגדולים בשנים 2021-2014, לא תרמה לירידה במרווחי האשראי - ורווחיהם במהלך השנים האחרונות גדלו בעקביות מ-10.4 מיליארדי ש"ח בשנת 2014 ל-22.1 מיליארדי ש"ח בשנת 2021, בהתאם לגידול בתיק האשראי הבנקאי.
הדבר מצביע על הריכוזיות בענף הבנקאות ועל היעדר תחרות מספקת, מטיל ספק אם ההתייעלות הדיגיטלית התגלגלה במלואה לציבור ומחדד את הצורך של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים בתוכו ליזום פעולות להגברת התחרות.
השימוש בפועל בגז הטבעי מועט בהרבה מכפי שהחליטה הממשלה, והמשק איבד חיסכון בסך 1.9-0.8 מיליארד שקל בעשור האחרון - קובע (23.11.22) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
בשנים 2020-2012 נרשם גידול של 71% במספר החייבים בהגשת דוח שנתי למס הכנסה - אך מספר מפקחי המס ירד ב-21%. בשנת 2020, היו 70% מהדוחות של עצמאים - אך המס מהם באותה שנה היה 6% בלבד מסך גביית המיסים הישירים והעקיפים. כך מוסר (23.11.22) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
רשות המיסים מבצעת פעולות רבות בצורה ידנית ולא בצורה ממוחשבת. המשמעות היא אובדן זמן עבודה רב, ומן הסתם - גם טעויות הפוגעות הן בנישומים והן באוצר המדינה. כך עולה (23.11.22) מדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על יחידת שירותי עיבוד ממוכנים (שע"ם) של הרשות.
קביעת צוות בין-משרדי של משרדי הביטחון והאוצר, הבאה לידי ביטוי בסיכום עבודת הצוות, ולפיה קביעת מדיניות שכר בצה"ל היא בסמכות הרמטכ"ל, אינה עולה בקנה אחד עם מסקנת חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה - קובע (23.11.22) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
ההגנה על הצרכן בישראל היא חלקית בלבד, וגם הגופים הממלכתיים המופקדים על הנושא רחוקים מלתת שירות מיטבי. כך עולה (23.11.22) מדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
שופט המעצרים בנימין הירשל-דורון מפגין בקיאות רבה - לעיתים יותר מנציגי המשטרה - ושם לב לכל מילה הנאמרת באולמו אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
