בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
בשנים 2020-2012 נרשם גידול של 71% במספר החייבים בהגשת דוח שנתי למס הכנסה - אך מספר מפקחי המס ירד ב-21%. בשנת 2020, היו 70% מהדוחות של עצמאים - אך המס מהם באותה שנה היה 6% בלבד מסך גביית המיסים הישירים והעקיפים. כך מוסר (23.11.22) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
מערכת המס בישראל מורכבת וכוללת חקיקה נרחבת, ובמשך השנים נעשו בה תיקונים רבים. נוסף על כך, נקבעו תקנות רבות ליישום חוקים אלו. רשות המיסים מפרסמת הנחיות וחוזרים לנישומיה, ואף קובעת החלטות מיסוי פרטניות. בשל גורמים אלו, ובשל השפעת דיני מס של מדינות אחרות על המיסוי בישראל, קיים חוסר בהירות גם בנושאים שהוסדרו בעבר בחוק. אין גורם ממשלתי מוגדר שתפקידו לבצע עבודת מטה סדורה לקראת חקיקת רפורמות מס שבמסגרתה ייבחנו, בין היתר, השפעות הרפורמה על סיבוך מערכת המס, על עלויות הציות החלות על הנישום, על העלויות של ההתאמות הנדרשות במחשוב וכן ההיערכות המינהלית הנדרשת לביצוע הרפורמה (למשל, הכנת טפסים נוספים ומחשובם).
אנגלמן מציין, כי לא בוצעו ארגון, כינוס ופישוט של דיני המס, ובכלל זה הם לא הותאמו למציאות הנוכחית (קודיפיקציה), למרות גורמים אלה: השינויים המרחיבים שנעשו ברפורמות בדיני המס בשנים האחרונות; מורכבותם של דיני המס; ריבוי החלטות מקדמיות, הנחיות וחוזרים; שינויים בדיני מס של מדינות אחרות המשפיעים על דיני המס בישראל; חוסר בהירות הקיימת גם בנושאים שהוסדרו בעבר בחקיקה, בפסיקה ובעמדת הרשות.
תקציב המדינה בשנים האחרונות כולל הטבות מס בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים. לדוגמה, בשנת 2019 ההטבות הסתכמו ב-67 מיליארד שקל (כגון: הטבות לחיסכון פנסיוני ולקרנות השתלמות, הטבות במסגרת חוק לעידוד השקעות הון, הטבות מס על הכנסות מהימורים), אולם, לא נערכה בדיקה בדיעבד אם ההטבות השונות אכן ניתנו לקבוצות האוכלוסייה שהמחוקק התכוון שיקבלו אותן, ואם הן קידמו את היעדים שקבעה הממשלה. מרביתן של הטבות מס אלו נוספו לדיני המס לפני שנים רבות, ומאז לא בוצעה בחינת עומק של יעילותן בכלל ושל יעילות הטבות אלו ביחס לחלופות אחרות.
נכון ליוני 2021 נדונים בערכאות משפטיות 2,108 צווי מס, בהם סכום מס הכנסה אשר שנוי במחלקות בהליכים אזרחיים הוא 28.1 מיליארד שקל, מתוכם 26 תיקי מס שבהם סכום המס המצטבר הוא 24.4 מיליארד שקל, ובהם 6.9 מיליארד שקל בגין תשעה צווים אשר הוצאו לחברה גדולה אחת.
לרשות המיסים אין נתונים מרוכזים אשר יאפשרו לה לפקח ולבקר אחר תהליך הטיפול האזרחי. לדוגמה: מועדי הוצאת הצווים, משך ההתנהלות הממוצע של תיק בכל אחד מבתי המשפט המחוזיים ומספר התיקים שחל בהם עיכוב נוסף בשל ערעור של הנישום לבית המשפט העליון. עיכוב בטיפול בצווי מס של עשרות מיליארדי שקלים על פני שנים ארוכות גורם לפגיעה באוצר המדינה, ביכולת ההרתעה של רשות המיסים ואף עלול לפגוע ביכולת האכיפה של פסיקות בית המשפט - בפרט, בנסיבות בהן חברה נישומה עלולה להפסיק את פעילותה ברבות השנים, מתריע אנגלמן.
20 שנה לאחר החלטת הממשלה על איחוד פעולות מס הכנסה, מע"מ והמכס, איחוד המשרדים האזוריים וחזון "שירות בנקודה אחת" עדיין רחוק ממימוש, ושונה מהמקובל ברשויות מס במדינות מובילות בעולם. בפועל, האגפים שאוחדו לרשות אחת ממשיכים לפעול בנפרד במרבית ההיבטים התפעוליים, ולא מופקת התועלת המיטבית מן האיחוד, לא בהיבטים תפעוליים, לא בהיבטי שיפור גביית המס ולא מבחינת שיפור השירות לנישום וצמצום הנטל הביורוקרטי. בפועל, רשות המיסים אינה עוסקת כיום בהמשך איחוד אגפי המס.
דוח מבקר המדינה: הדיגיטציה תרמה רבות לשיפור גיוון השירות הבנקאי וליעילותו לצרכנים וכן הפחיתה את העלויות שמשלם הציבור על עמלות. עם זאת, הדיגיטציה אשר הפחיתה את עלויות המשכורות וההוצאות הנלוות של הבנקים ותרמה לגידול של 10% ברווח חמש הבנקים הגדולים בשנים 2021-2014, לא תרמה לירידה במרווחי האשראי - ורווחיהם במהלך השנים האחרונות גדלו בעקביות מ-10.4 מיליארדי ש"ח בשנת 2014 ל-22.1 מיליארדי ש"ח בשנת 2021, בהתאם לגידול בתיק האשראי הבנקאי.
הדבר מצביע על הריכוזיות בענף הבנקאות ועל היעדר תחרות מספקת, מטיל ספק אם ההתייעלות הדיגיטלית התגלגלה במלואה לציבור ומחדד את הצורך של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים בתוכו ליזום פעולות להגברת התחרות.
רשות המיסים מבצעת פעולות רבות בצורה ידנית ולא בצורה ממוחשבת. המשמעות היא אובדן זמן עבודה רב, ומן הסתם - גם טעויות הפוגעות הן בנישומים והן באוצר המדינה. כך עולה (23.11.22) מדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על יחידת שירותי עיבוד ממוכנים (שע"ם) של הרשות.
קביעת צוות בין-משרדי של משרדי הביטחון והאוצר, הבאה לידי ביטוי בסיכום עבודת הצוות, ולפיה קביעת מדיניות שכר בצה"ל היא בסמכות הרמטכ"ל, אינה עולה בקנה אחד עם מסקנת חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה - קובע (23.11.22) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
ההגנה על הצרכן בישראל היא חלקית בלבד, וגם הגופים הממלכתיים המופקדים על הנושא רחוקים מלתת שירות מיטבי. כך עולה (23.11.22) מדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
צה"ל אינו ערוך די הצורך מבחינה לוגיסטית להימשכות הלחימה ביהודה ושומרון - כך מתריע (2.10.22) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בעקבות ביקור פתע שקיים בחודש אוגוסט בבסיס האימונים של חטיבת כפיר שבבקעת הירדן ובמוצב יקיר שבשומרון. הביקור התקיים במסגרת הביקורת שעורך משרד המבקר בצה"ל בנושא תנאי מחיה ותשתיות לחיילים בשירות חובה ובמילואים, הצפויה להתפרסם בחודשים הקרובים. בשל חומרת הממצאים של ביקורו, החליט אנגלמן לפרסם אותם מיד.
למבקר המדינה אין סמכות לבקר את חברות האוטובוסים החדשות, שהוקמו במסגרת הרפורמה בתחבורה הציבורית - כולל חברות-הבנות של אגד ודן. סמכותו היא אך ורק על החברות הוותיקות - אגד וחברות האוטובוסים של נצרת (ובמשתמע גם על חברת דן). כך קובע (11.9.22) שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, בהתערבות נדירה מאוד של בג"ץ בהחלטותיו ובסמכויותיו של מבקר המדינה.
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
