העליון: רשות הספנות אינה אחראית לתאונה באופנוע ים

רשות הספנות והנמלים (רספ"ן) במשרד התחבורה אינה נושאת באחריות לתאונת באופנוע ים, בה נפצעה קשה אישה. כך קובעת (8.6.23) שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר, האומרת ששיקולי מדיניות מובילים לכך שאין להטיל על המדינה אחריות שכזאת.

התאונה, בה נפלה האישה מן האופנוע עליו רכבה עם בנה, אירעה בספטמבר 2008 והייתה החמישית מסוגה בתוך חודשים בודדים. שבוע אחריה הטילה רספ"ן מגבלות על השימוש באופנועי ים, וכעבור חודש ביטלה אותן ופרסמה הנחיות בטיחות למניעת תאונות דומות. בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט שלמה פרידלנדר) קיבל את התביעה נגד המדינה (לאחר שהמשיט, היצרן והיבואן של האופנוע הסכימו לפצות את האישה ב-800,000 שקל), קבע שהיא נושאת באחריות של 40% לנזק משום שהרשות לא פרסמה קודם לכן את הוראות הבטיחות ופסק שהיא תשלם לאישה 400,000 שקל.

וילנר קיבלה את ערעורה של המדינה, באומרה שגם אם רספ"ן הייתה יכולה לצפות שייגרם לאישה נזק שכזה בשל תאונה שכזאת - היא לא הייתה חייבת לצפות זאת. לדברי וילנר, מסקנה זו נגזרת משיקולי מדיניות נרחבים יותר, של הטלת אחריות על המדינה כמאסדר. הטלת אחריות על מחדל בדמות מניעת סיכון שנגרם בידי אדם אחר, תיעשה ככלל בזהירות ובריסון. הדברים אמורים ביתר שאת כאשר מדובר במדינה, משום שמשאביה המוגבלים ניצבים מול אין-ספור נזקים שעלולים לגרום אחרים, ומשום שהטלת אחריות עליה עלולה לגרור לכך שהמזיקים והניזוקים לא ינקטו אמצעי זהירות מספיקים.

נטל על הציבור כולו

במקרה הנדון, ממשיכה וילנר, הטלת אחריות על רספ"ן בשל האופן בו הסדירה את אופנועי הים, עלולה לגרום לכך שהיא תירתע מצעדי אסדרה אחרים - או שהיא תאסור לחלוטין פעילות אתגרית דומה. המשמעות המעשית של הטלת אחריות היא נטל על הציבור כולו, ואין הצדקה שהוא ישלם על התממשות הסיכונים של בודדים. המדינה אינה מחויבת לקבוע אסדרה לכל ענייני הבטיחות בכל התחומים, והפרט אינו אמור לצפות לכך שהיא תעשה זאת ולהתנער מכל אחריות.

וילנר מדגישה: "מאסדר אינו מחויב לקבוע כדרישה רגולטורית את כל הנחיות הבטיחות המנויות בהוראות היצרן של המוצרים הנוגעים
לתחום אסדרתו. לא זו בלבד שהמאסדר נהנה, ככלל, משיקול דעת רחב בהקשר זה, הרי שחיוב כאמור יוביל לנטל רגולטורי מכביד יתר על המידה, בשים לב לאינטרס המשפטי-כלכלי המובהק של יצרנים להזהיר מפני כל סיכון אפשרי הכרוך בשימוש במוצריהם.

"העובדה כי רספ"ן החליטה - לאחר שקיבלה דיווחים על מספר תאונות דומות לתאונה דנן, וחקרה את הגורמים להתרחשותן - לקבוע את דרישות הבטיחות האמורות, אינה מובילה, כשלעצמה, למסקנה, כי אי-קביעת דרישות אלו בטרם התוודעה רספ"ן לאותן תאונות, עולה כדי התרשלות".

השופטים רות רונן ויחיאל כשר הסכימו עם וילנר. את המדינה ייצגו עוה"ד ישראל בלום ומלי אומיד-ברגר, ואת הנפגעת - עו"ד אבי זוהר.