פס"ד נדיר: ביהמ"ש העליון התערב בממצאי עובדה והרשיע אנס

בית המשפט העליון התערב (10.11.24) בממצאי עובדה של בית המשפט המחוזי בנוף הגליל והרשיע את עבריין המין עאדל הייב באונס קשישה בת 82 בשנת 2022. מדובר בהתערבות נדירה של ערכאת הערעור, אשר נעשתה ברוב של שני שופטים בעליון - לאחר זיכוי פה אחד במחוזי.

את פסק הדין העיקרי בעליון כתב ממלא-מקום הנשיא, יצחק עמית, בהסכמת השופטת דפנה ברק-ארז מול דעת המיעוט של השופט יחיאל כשר. הייב זוכה במחוזי בידי סגן הנשיא אשר קולה והשופטים דני צרפתי ורננה גלפד-מוקדי (קולה וצרפתי היו שני השופטים אשר זיכו בדעת רוב את רומן זדורוב מרצח תאיר ראדה - א.ל). התיק הוחזר למחוזי לשם גזירת עונשו של הייב, שהיה תחת צו פיקוח על עברייני מין בעת האונס, צו שאסר עליו להימצא ביחידות בחברת נשים.

הייב בן ה-42 הציג את עצמו בפני הקשישה כשיפוצניק, כאשר התעניינה בביצוע עבודה בביתה. הם ניהלו מספר שיחות, אותן הקליט הייב, ואשר קיבלו אופי מיני. הקשישה טענה, כי כאשר הגיעה הייב לביתה כדי לבחון את העבודה המדוברת, הוא אנס אותה וגרם חבלות קשות באיבר המין שלה; הייב טען שהיחסים התקיימו בהסכמה. המחוזי זיכה אותו בנימוק שהיו סתירות בעדותה של הקשישה, שהשיחות בין השניים מרמזות על הסכמתה ושמעשיה לאחר האירוע מלמדים אף הם שלא היה מדובר באונס.

עמית פותח באומרו, כי העובדה שהזיכוי ניתן פה אחד, אינה מונעת את האפשרות להפוך אותו - אם כי המשוכה שבפני המדינה גבוהה. הוא מרחיב את הדיבור על "המובלעת הראייתית" שהתגבשה בפסיקת העליון בעבירות מין, ולפיה הייחודיות של עבירות אלו מחייבת התייחסות שונה למהימנות המתלוננים ולהתנהגותם לאחר האירוע. "מקום שבו בית המשפט מתעלם מאותה מובלעת ראייתית, יש בכך עילה להתערבות ערכאת הערעור", הוא מוסיף.

לדברי עמית, "בית משפט קמא שגה לא אחת ביישום 'המובלעת הראייתית', ודומה כי חלק מההיסקים והמסקנות של בית משפט קמא בהקשר זה לוקים בהכללות, תוך התעלמות מהנסיבות המיוחדות של המקרה שלפנינו, של אישה קשישה ובודדה". המחוזי "שגה לא אחת אף בהיסקים ובמסקנות כלליות, שאינן ייחודיות בהכרח לנפגעות עבירת מין". שגיאות אלו פותחות את הפתח להתערבות ערכאת הערעור, מה שמוביל את עמית לאבן היסוד השנייה - מידת ההתערבות בממצאי עובדה.

"המקרה שלפנינו נופל למספר חריגים לכלל אי-ההתערבות. חלק מקביעות בית המשפט קמא התבססו על שיקולים של הגיון ושכל ישר, בין היתר, תוך יישום שגוי של כללי 'המובלעת הראייתית'; בית משפט קמא התעלם כמעט לחלוטין מגרסתו של המשיב; ולבסוף, לפנינו ראיה אובייקטיבית בדמות הקלטות השיחות בין המשיב למתלוננת, ובכגון דא, אין יתרון לערכאה הדיונית".

עמית מנתח בהרחבה את גרסאות הקשישה וקובע שלא היו בהן סתירות מהותיות; מסקנתו מן השיחות המוקלטות הפוכה מזו של המחוזי - הקשישה מעולם לא הסכימה לשכב עם הייב; והמחוזי כמעט ולא התייחס לגרסתו של הייב, אשר התגלה כאדם חלקלק ופנטזיונר שקרן, ואשר גרסתו לגבי ליבת האירוע עמוסת סתירות - וזאת לצד שקרים בשולי האירועים.