אזרח גאנה שוהה בארץ שלא כדין מאז דצמבר 2011

אזרח גאנה שוהה בישראל שלא כחוק מאז דצמבר 2011, דהיינו 14.5 שנים - מלמדת החלטתו (18.5.25) של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג. האיש אמור לעזוב כעת את הארץ בעוד חודש, לאחר שסולברג דחה את בקשתו לערער על גירושו.

קופי אַפִּייָה נכנס לישראל בספטמבר 2011 באשרת תייר לשלושה חודשים, אך לא עזב אותה כאשר פקעה. באוגוסט 2013 הוא הגיע ליחידה לטיפול במבקשי מקלט, נעצר והועבר למתקן סהרונים. לאחר ארבעה חודשים ביקש אפייה מקלט מדיני, בטענה שהוא נרדף בגאנה בשל נטייתו המינית. בקשתו נדחתה על הסף כעבור שלושה ימים, אך הוא נשאר בארץ. במארס 2015 הגיש אפייה בקשה חוזרת באותו נימוק; היא נדחתה ביוני 2021, כאשר בכל הזמן הזה הוא שוהה בארץ שלא כדין.

במאי 2024 - לאחר עוד שלוש שנים - דחה בית הדין לעררים את ערעורו של אפייה בקובעו, כי הוא לא הוכיח את טענתו לרדיפה בגאנה ולא הסביר מדוע לא עקר ליישוב אחר במולדתו או למדינה אחרת. באוקטובר שעבר דחה בית המשפט המחוזי בירושלים של ערעורו של אפייה, וכעת דחה סולברג את בקשתו לערער לבית המשפט העליון.

סולברג אומר כי בית המשפט המחוזי היה רשאי לדחות את הערעור על סמך החומר הכתוב בלא לקיים דיון, ולעשות זאת בהנמקה קצרצרה הכוללת למעשה רק את דחיית הערעור. "כידוע, הליך הערעור מתמקד, ככלל, בסוגיות משפטיות, ללא שמיעת עדים וכדומה; מטעם זה, פוחתת בו חשיבותו של הדיון באולם, בהשוואה למקבילו שבערכאה הדיונית", מציין סולברג. שופט הערעור יכול "במקרים שאותם מצא מתאימים לדבר, 'לחוס' על זמן שיפוטי יקר - זמנו של הציבור כולו - ולהימנע מקיום דיון שאינו נצרך".

סולברג מבהיר, לצד דחיית האפשרות להימנע מדיון ולתת פסק דין קצרצר, "כי בכל מקרה נדרשת זהירות בכל הנוגע לשימוש בתקנות אשר 'מסירות' מן ההליך המשפטי רכיב אשר ככלל נהוג בו1; על אחת כמה וכמה שאותה זהירות נדרשת כאשר נמנעים, בהליך פלוני, מקיומו של יותר מרכיב אחד כאמור. זהירות זו - אשר מצויה במישור שיקול הדעת - יפה, ביתר שאת, שעה שעסקינן בהליכים דוגמת הליכי בקשת מקלט, נוכח טיב הזכויות שניצבות על הכף במסגרתם".

סולברג דוחה את יתר הטענות שהעלה אפייה ואומר כי לא מצא בהן אופי משפטי עקרוני המצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. את אפייה ייצגה עו"ד מרים סטרנג.