תחקירי ברנע נבחנים מחדש: גופמן פותח מחדש את תיק המוסד ב-7 באוקטובר

ראש המוסד החדש, רומן גופמן, מבקש לפתוח מחדש את שאלת אחריותו של המוסד למחדל 7 באוקטובר, ואינו מסתפק בשני התחקירים שנערכו בארגון בתקופת קודמו, דדי ברנע. כך דיווח (22.6.26) בן כספית במעריב. על-פי הדיווח, גופמן מתכוון לקיים תחקיר פנימי נוסף ועצמאי, שיבחן מחדש את פעילות המוסד בתקופה שקדמה לטבח ואת גבולות האחריות של הארגון ביחס לעזה, לחמאס ולהנהגתו בחו"ל.

מדובר במהלך רגיש במיוחד, משום שהוא אינו עוסק רק בהפקת לקחים מקצועית, אלא גם מערער בפועל על התחקירים שנערכו בתקופת ראש המוסד הקודם. לפי הפרסום, גופמן אינו מקבל את ממצאי שני התחקירים שנעשו במוסד בעניין 7 באוקטובר, ומבקש לבחון את הסוגיה מחדש, מתוך תפיסה רחבה יותר של שינוי סדרי העבודה, תחומי האחריות והמשימות של הארגון החשאי.

ערעור על מורשת ברנע

המשמעות הארגונית והציבורית של המהלך ברורה: גופמן נכנס לתפקידו בראש המוסד ואינו מסתפק בהמשכיות ניהולית. הוא מבקש לבדוק מחדש הנחות יסוד שהתקבעו בארגון, ובכלל זה את הטענה שלפיה עזה לא הייתה "מדינת יעד" של המוסד ולכן האחריות להתרעה מפני מתקפת חמאס לא הייתה מונחת לפתחו באותה מידה.

הטענה הזו עמדה, לפי הדיווחים, בבסיס התחקירים שנערכו במוסד לאחר 7 באוקטובר. אלא שכעת מבקש גופמן לבחון אם ההבחנה הזו אכן מספקת. השאלה אינה רק פורמלית - האם עזה הוגדרה יעד של המוסד - אלא מהותית יותר: האם למוסד היו כלים, מקורות ויכולות שיכלו לתרום להבנת כוונות חמאס, בעיקר דרך הנהגת הארגון בחו"ל וקשריה עם אירן, חיזבאללה ומשמרות המהפכה.

במערכת הביטחון כבר עלתה בעבר הטענה כי התשובה "עזה אינה יעד מוסד" היא תשובה קלה מדי. אלון בן דוד כתב בעבר במעריב, בעקבות מינויו הצפוי של גופמן, כי השאלה הראשונה שעליו לשאול היא "מה למד המוסד מ-7 באוקטובר?". לדבריו, גם אם המוסד לא היה אחראי ישירות על עזה, יש לבחון אם היו בידיו הכלים להתריע על התהליכים שהובילו למתקפה.

החמישייה ש"מטריפה" את הארגון

לפי כספית, התחקיר החדש אינו מתנהל בחלל ריק. גופמן הקים סביבו "מועצת חכמים" - חמישה יועצים חיצוניים שאינם יוצאי מוסד - ותפקידם לבחון עבורו את דרכי הפעולה של הארגון, משימותיו, הקצאת המשאבים שלו ודפוסי קבלת ההחלטות בו. גורם המעורה בפרטים תיאר זאת כ"הדבר הכי קרוב" לחברת ייעוץ חיצונית, שאי אפשר להכניס באופן רגיל לתוך גוף חשאי כמו המוסד.

נוכחותם של חמשת היועצים מעוררת אי-נוחות בצמרת הארגון. לפי הדיווח, הם מסתובבים במטה המוסד ובאגפיו, יושבים בדיונים אסטרטגיים ונחשפים לתהליכים פנימיים. אחד הגורמים המצוטטים בפרסום אמר: "זה 'מטריף' את ראשי האגפים ובכירים נוספים. הם נמצאים בכל מקום, הם יושבים עם גופמן גם בדיונים אסטרטגיים, איש לא יודע איך לאכול את זה, במוסד יש מסורת של חשאיות ודיסקרטיות, אין דריסת רגל לגורמים חיצוניים, פתאום הדבר הזה".

המתח הגיע גם לדיונים הנוגעים לתחקיר 7 באוקטובר. לפי הפרסום, באחד הדיונים ישבו אנשי החמישייה במעגל ההיקפי, בעוד ראשי האגפים ובכירים נוספים ישבו במעגל הפנימי. עצם נוכחותם שם, בדיון הנוגע לאחד הכשלים הרגישים ביותר בתולדות מערכת הביטחון, עוררה סערה פנימית נוספת.

שאלת עזה חוזרת לשולחן

לב התחקיר הצפוי נוגע לשאלת חלקו של המוסד במערך ההתרעה מול חמאס. במשך שנים נתפסה עזה כזירה שמצויה בעיקר באחריות שב"כ ואמ"ן, בעוד המוסד עסק בעיקר במדינות יעד, באירן, בחו"ל ובהיבטים חשאיים של פעילות ישראל מעבר לגבולותיה. אלא שמתקפת 7 באוקטובר טשטשה את הגבולות הישנים: חמאס אינו רק ארגון עזתי, אלא גם גוף בעל הנהגה מדינית בחו"ל, קשרים אזוריים, מערך מימון בינלאומי ותיאום עם גורמים עוינים מחוץ לרצועה.

בדיווח במעריב הוזכרה גם השאלה אם המוסד יכול היה להפיק מידע דרך הזירות שבהן הוא כן פעיל - למשל אירן, לבנון או הנהגת חמאס בחו"ל. בעבר פורסם כי ח'ליל אל-חיה עדכן בקיץ 2023 גורמים במשמרות המהפכה כי חמאס משלים מוכנות למהלך גדול מול ישראל לקראת סוף השנה. אם אכן מידע מסוג זה עבר בצירים אזוריים, מתחדדת השאלה אם למוסד היו יכולות איסוף רלוונטיות, ואם לא - מדוע לא נבנו יכולות כאלה.

מכאן נגזרות שאלות רחבות בהרבה: האם נכון להמשיך ולהגדיר את עזה כזירה שמחוץ לתחום הליבה של המוסד; האם הנהגת חמאס בחו"ל צריכה להפוך ליעד מרכזי יותר; האם למוסד יש יתרון יחסי מול מערכי המימון, הקשרים והשליחים של חמאס מחוץ לרצועה; והאם תפיסת העבודה הישנה בין ארגוני המודיעין בישראל עדיין מתאימה לעידן שאחרי הטבח.

לא רק תחקיר - שינוי תפיסה

המהלך של גופמן רחב יותר מהתחקיר על 7 באוקטובר. לפי כספית, ראש המוסד החדש בוחן מחדש את כל משימות הארגון, את דרכי הפעולה שלו ואת הדרך שבה מאושרים ומופעלים מבצעים. גורמים המעורים בפרטים טוענים כי הוא כבר ביטל מבצעים שהיו בדרך לביצוע, משום שלא השתכנע בנחיצותם, במטרתם או בדרך הפעולה שנבחרה.

גופמן גם בוחן את האפשרות להגדיר מחדש תחומי פעילות של המוסד. אירן נותרת, לפי הדיווח, המשימה המרכזית של הארגון - בדגש על הגרעין, המשטר והאיום האזורי. לצד זאת נבחנת השאלה מה צריך המוסד לעשות מעבר לאירן, ואילו תחומים שהיו חלק מפעילותו במשך שנים כבר אינם מצדיקים את המשאבים שהוקצו להם.

אחת האפשרויות שנבחנות, לפי הדיווח, היא הפעלת המוסד גם בזירת הדה-לגיטימציה נגד ישראל בעולם. מדובר ברעיון חריג, משום שהוא עשוי להרחיב את גבולות העיסוק של הארגון מעבר לתפיסות המסורתיות של מודיעין חשאי, מבצעים מיוחדים וסיכול איומים אסטרטגיים.

בין רענון חיוני לזעזוע מסוכן

בתוך המוסד ומחוצה לו יש מי שמברכים על גישתו של גופמן. בכיר מוסד לשעבר שצוטט במעריב אמר כי הגיע הזמן שמישהו מבחוץ יאתגר את כל הנחות היסוד והמוסכמות שהתקבעו בארגון לאורך שנים. לדבריו, גופמן התקפי, יצירתי וחושב מחוץ לקופסה, ואין אצלו "פרות קדושות".

מנגד, יש הסבורים כי קצב המהלכים והיקפם עלולים ליצור זעזוע פנימי מיותר בארגון שמטבעו נשען על חשאיות, אמון פנימי, מידור ושימור ידע ארגוני. נוכחות יועצים חיצוניים בדיונים רגישים, פתיחה מחדש של תחקירים שנעשו בתקופת ראש מוסד קודם ובחינה מחודשת של מבצעים שכבר אושרו - כל אלה נתפסים בעיני חלק מהבכירים כטלטלה של ממש.

השאלה המרכזית היא אם גופמן יצליח להפוך את הזעזוע לרפורמה מקצועית מסודרת, או שהמהלך ייתקל בהתנגדות פנימית שתנטרל את השפעתו. לפי שעה, ברור כי ראש המוסד החדש אינו מתכוון לנהל את הארגון על מי מנוחות. הוא מבקש לפתוח מחדש את תיק האחריות של המוסד ל-7 באוקטובר - ובדרך לשם, גם את תיק האחריות של המוסד לעידן החדש שנוצר אחריו.