בּמסדרון הרֵיק

הנוסטלגיה לבית הספר היסודי נוגעת בכולנו. לקראת פגישת המחזור, בלפור חקק מתרפק על הזיכרונות מימי בית הספר בית הכרם. ההליכה במסדרון לעבר כיתה ח/א והכניסה לבית הספר , הכול מתוך תחושה "כאילו מישהו קרא לי לבוא".

/ בלפור חקק

עָבַרְתִּי אֶת הַגָּדֵר וְאֶת הַשַּׁעַר
כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ קָרָא לִי לָבוֹא
בָּאתִי אֶל אוּלַם הַמְּבוֹאָה
וְאֶל הַמַּדְרֵגוֹת
וְאֶל לְבָבוֹ.

נִכְנַסְתִּי לְבַדִּי לַבַּיִת. בְּדוּמִיָּה.
הָלַכְתִּי כְּזָר לְאֹרֶךְ הַמִּסְדְּרוֹן הָאָרוֹךְ
שֶׁל הַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה.
בָּאתִי יְחִידִי
אֶל כִּתָּה ח' בְּבֵית הַסֵּפֶר
הַיְּסוֹדִי.

בַּמִּסְדְּרוֹן הָרֵיק לְשָׁם
הָיָה מַגַּע יָד בִּכְתֵפִי
סוּג שֶׁל מַגָּע מַחֲרִישׁ.
וּמִלְּבַד הַגַּעְגּוּעִים
לֹא הָיָה שָׁם אִישׁ.

מַמָּשׁ בְּפֶתַח כִּתָּה ח/א
נָגְעָה בְּחַלּוֹנוֹת הַכִּתָּה נְהָרָה.
בַשֻּׁלְחָנוֹת וּבַכִּסְאוֹת הַזּוֹהֲרִים
הָיְתָה צִפִּיָּה
לְנֵס.
כְּאִלּוּ הֵם מְחַכִּים לִי.

מַמָּשׁ עוֹד רֶגַע יָבוֹאוּ לִהְיוֹת אִתִּי
הַחֲבֵרוֹת וְהַחֲבֵרִים.
וּמַמָּשׁ מַמָּשׁ עוֹד רֶגַּע הַמּוֹרָה
תִּכָּנֵס.