סער סקלי הוא מתמודד בהאח הגדול. סער סקלי לא אוהב את "האח הגדול". סער סקלי לא אוהב ריאליטי. סער סקלי חושב שבריאליטי מנצלים אנשים כדי לזכות ברייטינג. אז סער סקלי נכנס לבית "האח הגדול", כדי לספר לכם שהוא לא אוהב את "האח הגדול". יש שיגידו - תרגיל מבריק. יש שיגידו - מהלך צבוע. ויש (אני) שיגידו - הוא בסך-הכל מקדים את זמנו. לא במובן המהפכני של הביטוי, כי אם במובן המילולי: הוא יוצא נגד הריאליטי שבו הוא משתתף בעודו משתתף בו, בעוד משתתפי ריאליטי אחרים מעדיפים לחכות עם זה עד לסיום התוכנית.

הנה, תראו סער אחר מ"האח הגדול" - סער שיינפיין. הוא חיכה לסיום התוכנית כדי לצאת נגדה. בעצם, הוא חיכה הרבה אחרי סיום התוכנית כדי לצאת נגדה. נדמה שהוא חיכה לסיום התוכנית, ואז לסיום המשא-ומתן בינו לבין "קשת", ואז לסיום מנת הסבלנות שלו, כדי לצאת נגדה. לא ברור מה גרם לשיינפיין להיזכר פתאום שהוא קיבל תרופות פסיכיאטריות בזמן התוכנית - אולי פגה השפעתם - אבל זה קרה, ושיינפיין, מעשה סקלי, החליט להודיע לכולנו שהריאליטי שאנו כה אוהבים הוא נצלני, פולשני ומלוכלך.

מי מנצל את מי?

מבלי להתייחס לתוכן דבריו של שיינפיין - דברים שיש לתת עליהם את הדעת, ושמן הסתם עוד יתבררו על-ידי הרשות השניה ואולי בבית המשפט - קשה להתעלם מהריח הלא נעים הנודף מהמהלך כולו. אם ההצהרות האנטי-ריאליטיסטיות של סקלי נדמות בעיני רבים כצבועות למול החלטתו להשתתף ב"האח הגדול", מה יאמר על אלו של שיינפיין, שחב את כל תהילתו המפוקפקת לאותו אלוהי ריאליטי שכעת הוא מנתץ את פסליו? ומה נצלני יותר - לשדר 24 שעות ביממה את קורותיהם של אלמונים תימהוניים, או להשתתף בתוכנית כזו ואז לתבוע אותה על ניצול? זו לא סתם יריקה לשכשוכית ממנה שתית בלי להניד עפעף - זו התכחשות לאתוס אותו קיבלת, הפנמת וגילמת.

כעורך דין, אני מניח ששיינפיין ביצע עבודת תחקיר מסוימת בטרם החליט "לפוצץ את הפרשה", ולהגיש תביעה נגד הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ', חברת ההפקות וקשת - הזכיינית המשדרת. אך יתכן שהתחקיר היה חלקי. התקדימים לא משחקים לידיו של שיינפיין; ההיסטוריה הקצרה של הריאליטי בישראל מלמדת אותנו שתופעת כוכבי הריאליטי המתכחשים לרחם שהוליד אותם ככאלה היא תופעה נפוצה, אבל כזו שמסתיימת כמעט תמיד בכוכב נופל.

קחו, למשל, את יוסי בובליל, מאבות הז'אנר תרתי משמע, שגם מיהר לקפוץ על עגלת התרופות ולהודיע שקיבל כדורים (פסיכיאטריים? גם בובליל לא יודע. העיקר שהיו כדורים. אפילו אקמול. מסתבר שזה מספיק להחזיק אייטם). בובליל, שמעולם לא השלים עם ההפסד לפרידמנים בעונה הראשונה של "האח הגדול", החליט לאחרונה להגיש תלונה רשמית במשטרה על זיופים. את הדחיפה קיבל לדבריו לאחר שצפה בדיון טלוויזיוני בו נאמר כי יש אפשרות לזייף הצבעות. בוקר טוב, יוסי בובליל. מה"חדשות" האלה דקל יהלומי (אביה של תמר יהלומי מכוכב נולד) עשה בושות ו-ולדימיר פוטין עשה קריירה, אבל בובליל גילה כרגע - קצת אחרי שנגמר "הבובלילים", קצת אחרי שהתפוגג מהתודעה - שאפשר לזייף הצבעות. חכו שהוא יגלה כמה אנחנו משלמים על "פסק זמן". כדאי להזכיר, אגב, שבתו של בובליל, עינב בובליל, תיאמה הצבעות בתוכנית בניגוד לתקנון. הכל נשאר במשפחה.


ניפגש במשפט?

אפרופו "כוכב נולד": לזו לא חסרים כוכבים סוררים משלה. תגובות נסערות ואף אלימות של מודחים הן חלק טבעי מהתוכנית (במיוחד בשלב האודישנים). השיא היה תגובתה הלא שגרתית ולא מתחנפת בעליל של מורן מזוז להדחתה ("אתם מדברים שטויות"). אבל על כולם עלה אליעזר ללום, שבאחת התביעות המופרכות שנראו כאן, קבל על כך שהשופטים העליבו אותו משום שהשתעל באודישן. וזה עוד עם שופטי "כוכב נולד", הרכים למדי. מזלו של ללום שלא נכנס לכלוב האריות של אביב גפן. ובכלל, על מתמודדים שכאלה נאמר - אם אתה לא יכול לעמוד בחום, אל תכנס אל אור הזרקורים.

אבל זה לא נגמר כאן. שני אחים שהשתתפו באודישנים להמרוץ למיליון תבעו את "רשת" על כך שיום המיון היה מפוברק; כמעט במקביל להפסדם של האחים בתביעתם גיבשה קבוצה שהשתתפה ביום אודישנים של מאסטר שף תביעה דומה; וזוג צעיר תבע את ערוץ 10 על כך שתוכנית ריאליטי בהשתתפותו ("אלבום חתונה") טרם שודרה, ולכן טרם שולמו לו הכספים בהם זכה.

הניסיונות להילחם בריאליטי, כך נראה, נידונים לכישלון, ויש מי שמפנים במהירות את חוקי המשחק האלה. כפיר אוחיון - שלפי הפרסומים עמד לתבוע את עלבונו מפבלו רוזנברג בבית המשפט - חזר בו. כך עשה גם רועי חיים זינר, שהתגולל ברעש גדול על התנהלות "כוכב נולד" - "עשו לי רצח אופי", "רק טיפש יכול לא להבחין בחוסר השוויון במערכת" - לפני ששב בו מהצהרותיו המיליטנטיות, פרסם חרטה פומבית וזכה לגלגל הצלה.

על הרקע הזה, אין פלא שיש מי שבוחר מראש להרים ידיים ומעדיף לשתף פעולה. וכך, המועמדת הטבעית מכולם לצאת נגד התוכנית שבה השתתפה - דנה רון - ניערה מעליה את השערורייה שהסעירה את המדינה כמו גרגר אבק, כל הדרך אל תוכנית לייף סטייל בערוץ 2. היא כנראה הצליחה במקום בו שיינפיין נכשל: אם אתה לא יכול לנצח אותם, לפחות תחתום איתם על חוזה טאלנט.