הדילמות של גנץ

לאחר הבחירות, לבני גנץ היה רוב שנוי במחלוקת ומוטל בספק לממשלת מיעוט. בדיעבד, אנו יודעים כי אורלי לוי אבקסיס, אשר ביצעה סיבוב פרסה צורם ומלא בחריקות, לא הייתה נותנת יד למהלך שכזה, ויועז הנדל וצבי האוזר גם לא היו מצביעים בעד. בנוסף, בכלל לא בטוח כי אביגדור ליברמן היה מסכים לשתף פעולה עם המשותפת, אך המהלך בבירור לא מוצה עד הסוף; וטוב שכך - בזמן משבר לאומי וכלל עולמי לא נכון להקים ממשלת מיעוט, אלא אך ורק ממשלת אחדות, גם אם היא עם בנימין נתניהו.

כמעט בכל זמן אחר היה נכון להקים ממשלה שכזו. המשותפת הרי בכל מקרה לא הייתה נכנסת לממשלה, וארבעה רמטכ"לים, בנוסף לבכירים אחרים אשר שירתו במערכת הביטחון, לא היו נותנים לה דריסת רגל בנושאים ובמהלכים רגישים; כנראה שהיו נותנים לה כמה ראשויות של ועדות, תקציבים למגזר הערבי ודלת פתוחה ללשכת ראש הממשלה. אין שום דבר רע בלקבל את האצבעות של הערבים בכנסת עבור ממשלה, ללא כניסה אליה וללא השפעה אמיתית. בסך-הכל מדובר בשיתוף פעולה מתוך אינטרסים משותפים אשר היו מתבטאים בלהעיף סוף כל סוף את דייר הקבע מבלפור, ובלגיטימציה להתניע משא-ומתן עם הפלשתינים, שהרי ברמאללה לא היו יכולים להתכחש לשיתוף פעולה היסטורי עם הערבים אשר לא היה כמוהו מאז ימי יצחק רבין ז"ל.

לגנץ גם הייתה אפשרות נוספת, יותר פרגמטית: להעביר את חוקי נתניהו, ובעיקר את החוק הקובע כי ח"כ השקוע בפלילים אשר תלויים ועומדים נגדו כתבי אישום לא יכול לקבל את המנדט להרכבת הממשלה ולא יכול לכהן כראש ממשלה. מצב זה היה כופה על סיעות הבית להצטופף תחת כחול לבן ו/או על הליכוד להחליף את נתניהו; וגם אם הליכוד היה מציע מועמד אחר, לא היה לגנץ ממה לחשוש מזה שליברמן יחבור למפלגה הגדולה בכנסת, משום שיו"ר ישראל ביתנו בכל מקרה לא היה נכנס לממשלה עם החרדים. במצב כזה, לגנץ היו סיכויים טובים לכהן כראש ממשלה, ובכל מקרה יותר גבוהים מהמצב הנתון עכשיו, בו נתניהו אמור כביכול להעביר לו את המושכות בעוד כשנה וחצי.

גם את המהלך הזה נכון היה למצות בכמעט כל זמן אחר, אך גנץ, בשונה מיאיר לפיד ומשה יעלון, אשר נטשו אותו לבד במערכה מול גוש הימין, הבין את גודל השעה ושבזמן משבר בריאותי וכלכלי חריף כל כך - אחד המשברים הגדולים ביותר אשר ידעה המדינה - יש צורך להיכנס מיד מתחת לאלונקה, גם אם זה תחת נתניהו; גנץ הבין כי בסופו של דבר יש לראש הממשלה את הניסיון הנדרש וקשרי חוץ ענפים הנחוצים לטיפול במשבר, וכי לא היה נכון לטלטל את הספינה עד כדי כך בזמן משבר עמוק כל כך.

בכל מקרה, הוא ידע כי אין מקום לבחירות רביעיות בזמן שמגיפה קטלנית מסתובבת ברחובות ומאיימת להשבית את הכלכלה. הוא מצא לנכון, ובצדק, ללכת לממשלת אחדות עם האיש אשר היה אמור להחליף; הוא הבין כי אין זו גזירה משמיים שהוא יעמוד בראשות הממשלה, ונכנס תחת נתניהו בידיעה ברורה מראש שיש סיכוי מאוד גבוה כי הוא לא יכהן במשרה הזו. בסופו של דבר, הוא עשה מה את שמצא לנכון עבור עם ישראל, אשר זועק ומשווע לממשלת אחדות, תוך תשלום פוליטי גבוה לאין שיעור. חסרים לנו פוליטיקאים כמוהו.