כשהידיד מחבב אנטישמים מוצהרים

נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, בחר לסעוד באחוזתו עם שני אנטישמים מוכרים, בעלי רזומה של אמירות גזעניות, אנטישמיות, שנאת יהודים, אחד מהם לפחות מכחיש שואה. אכלו, קינחו, נפרדו בהמון חיבה וידידות. רגע אחרי שיצאו מהארוחה האינטימית באחוזה המפוארת, אחד מהשלושה, זה הטוען לכתר הנשיאות טוען כי לא ידע.

הוא לא ידע שמדובר באנטישמים מפורסמים, הוא לא ידע שהאיש לימינו הוא מכחיש שואה מתעב יהודים והאיש המעודן לשמאלו זמר שתפארתו בחודשים האחרונים היא גזענות ואנטישמיות, שנאת יהודים. הנשיא לשעבר לא ידע, כמו שלא ידע באירועים קודמים שהאנטישמיות ושנאת היהודים בתקופת כהונתו עלתה מאוד, אירועי תקיפת יהודים התגברו, הוא לא ידע אז והוא לא יודע היום.

בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל הנכנס, מגדיר עצמו "ידידו הטוב". נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, חייב לאמירה ברורה, חדה, שאינה משתמעת לשני פנים, אמירה ערכית, לאומית, בינלאומית. אין לראש ממשלת ישראל הזכות לשתוק, אין לראש ממשלת ישראל הזכות להתעלם, לעגל פינות, להמשיך הלאה. אין לראש ממשלת ישראל הזכות להחריש בעת הזאת.

יש לראש הממשלה החובה לתבוע הסברים, לדרוש הבהרות, לבקש התנצלות, להוביל מהלך לגינוי מוחלט, בלי אהה, בלי בהה, גינוי חד-משמעי. טוב עשה איש אמונו של הנשיא לשעבר, השגריר האמריקני במדינת ישראל, דוד פרידמן, שגינה נחרצות את הנשיא חובב האנטישמים. ראש הממשלה הנכנס והיוצא, מילאו פיהם מים, בניגוד למנהגם להגיב על כל המתרחש בהקשר היהודי, שומרים על חרפת השתיקה.

לתקוף בחריפות ולהגיב באופן נחרץ את מחבק האנטישמיים, אין פירושו תמיכה בדמוקרטים, בערכיהם ובאמונותיהם. לתקוף, לגנות ולהוקיע את חובב האנטישמיים פירושו לקרוא קריאה פומבית לרפובליקנים להעמיד, ללא מורא, אלטרנטיבה ראויה לאיש המכבד אנטישמיים. זכויותיו של הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ, אינם מקנות לו חסינות מכל סוג שהיא, בוודאי לא במציאות בה חבריו הטובים הם שונאי יהודים.

לקופת השרצים, האמיתיים והמדומיינים, אותם נושא על גוו, הנשיא לשעבר, מצטרפת עננה קשה, חמורה ובלתי נסלחת, מתן לגיטימציה גם אם לא תמיכה בפירוש, למכחיש שואה ולאנטישמי מבולבל. הכרה בירושלים והעברת השגרירות לבירת הנצח של העם היהודי, חוק הגולן, הסכם המאה, ביטול הסכם הגרעין, הסכמי אברהם, עמידה ללא תנאי לצד ישראל, הן זכויותיו החשובות מאוד של הנשיא לשעבר, ולמרות זאת אסור להבליג על התנהלותו עם שונאי יהודים ואנטישמים.

ראש הממשלה הנכנס, בנימין נתניהו, חייב להדהד בזירות הבינלאומיות בהן הוא מיומן ובן בית, את עוצמת הזעזוע מהארוחה האנטישמית, למחות ולהוקיע את הארוחה האנטישמית, להוסיף אמירות ערכיות על חשיבות זיכרון השואה לעם היהודי בפרט ולעולם הנאור בכלל. בנימין נתניהו אינו יכול לשתוק, אינו יכול להתנהג כאחד מהאו"ם. אמירתו היא נדרשת ביותר. אסור להחריש, לשתוק, להתכרבל בצמר של כבשה הפושטת צווארה ולחפש מחסה.