לתת כבוד

נשאלתי אם לדעתי המינוי של יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון חוקי. התשובה היא - כן. אני חושב שפסק הדין שנטל את סמכותו של שר המשפטים לקבוע את סדר יומה של הוועדה לבחירת שופטים, סמכות שמעוגנת מפורשות בחוק יסוד, הוא שגוי, מפר ברגל גסה עקרונות בסיסיים בהפרדת רשויות, ומזיק.

פסק הדין גם נשען על נימוקים שקריים במובהק, שקיים "צורך אקוטי" במינוי נשיא קבוע לעליון, וכי ללא מינוי כזה מערכת המשפט תיקלע ל"שיתוק מערכות" - בעוד שלאמיתו של דבר שום דבר לא היה קורה לו היה עמית ממשיך לכהן כממלא-מקום גם עוד עשר שנים.

גם ישיבת הוועדה שמינתה את עמית, שכונסה ללא היו"ר וללא נציגי הממשלה והקואליציה הייתה בעיני טעות קשה שתכתים את כהונתו של עמית עד יומה האחרון. ואף-על-פי-כן, גם פסק דין חצוף שגוי ומזיק פסק דין הוא, בעל תוקף חוקי, וכך גם ישיבת הוועדה שכונסה בעקבותיו. עד כאן לעניין החוקיות.

אבל חוקיות לחוד - ושיתוף פעולה, לגיטימציה וכבוד מצד הרשויות האחרות - לחוד. ומי שמונה בהליך שכל כולו - כמו גם התנהלותו של עמית בשורה ארוכה של מקרים - מביע זלזול בשלטון החוק, בממשלה ובכנסת, ובציבור הרחב שתומך בהם - מוטב לו שלא יסנן "לא ייאמן!" כאשר הוא נתקל בזלזול בחזרה. בשביל לקבל כבוד צריך לתת כבוד.