בבחירות להסתדרות התחרות הכרחית

כבר שלוש שנים רצופות מתנהלת הסתדרות העובדים הכללית כאבן שאין לה הופכין, תחת שכרון-כוח בלבד, ובלא שנערכה בה בחירת יושב-ראש. במדינה המתיימרת להיות דמוקרטית - זהו מצב-ביש ובלתי-נסבל..

אם לא די במחדל המביש כשלעצמו, מבקש עכשיו אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות הנוכחי, לחסום את דרכה של שלי יחימוביץ' ולמנוע את התמודדותה למולו בבחירות הקרובות, האמורות להיערך בעוד שלושה חודשים.

אם אומנם יעלה הדבר בידיו של ניסנקורן, הוא יבטיח בכך, גם להבא את שליטתו הבלעדית בארגון העובדים הגדול במדינה, וזאת לאחר שקיבל את מינויו בירושה מהיו"ר הקודם, עופר עיני. עם זאת, קשה להניח שאלה אכן יהיו פני הדברים.

השינוי הדרוש

אין זאת כי אם כל חטאה של שלי יחימוביץ' הוא בכך שהיא מבקשת לרוץ לבחירות בידיים נקיות, עם כוח ומרץ בלתי-נדלים, והכל רק כדי להגן על זכויות היסוד של העובד הקטן, שנרמסות לא אחת ברגל גסה בידי ארגונים כוחניים, שהם ה"בייבי" של אבי ניסנקורן ושבהם משום מה הוא בחר להתמקד. . .

הנצחת שלטונו של אבי ניסנקורן בהסתדרות הכללית תהיה לפיכך ממש בלתי נסבלת, אם לא ייערכו בה סוף-סוף בחירות. מעבר לכך יהיה זה מצב לא בריא בהחלט כשהדברים אמורים בארגון ציבורי, שאמור להעניק את שירותיו לצרכנים כה רבים במדינת ישראל.

כך או אחרת, הדעת נותנת שהצטרפותה של שלי יחימוביץ' למרוץ על הנהגת ההסתדרות היא לא רק מבורכת לארגון העובדים הגדול במדינה, אלא גם חיונית עבורו, והוא רק עשוי, בסופו של דבר, להרוויח מבחירתה.

אחרי ככלות הכל, מצופה משלי יחימוביץ' שתצליח, עם בחירתה, לחולל שינוי של ממש בדמותה העכשווית של ההסתדרות הכללית, המשקפת פחות או יותר את דמותה של החברה הישראלית בכללותה, ולהפוך אותה לארגון נקי-כפיים, תוך שקיפות מלאה, שאינה מאפיינת אותה בהווה.