כולנו זוכרים את הימים שבהם כיהן כחילה כממלא מקומו וכיד ימינו של טדי קולק, ראש העיר של ירושלים. דרך צמיחתו הייתה עדות לדרכו המיוחדת של האיש, למתח בין גלות לגאולה: אברהם כחילה נולד בבגדד בשנת 1932 ועלה לארץ בשנת 195ם. לארח שהות קצרה במחנה 'שער עליה' ובמעברת 'בית ליד', עברה המשפחה לירושלים.
כחילה החל את הקריירה הציבורית כראש ועד עובדי האוניברסיטה העברית, הוא ריכז את הפורום של שבעת הוועדים של המוסדות להשכלה גבוהה. בשנת 1978 נעתר לפניית טדי קולק והצטרף לרשימתו 'ירושלים אחת' ומשנת 1980 כיהן למעלה מעשור כממלא-מקום ראש העיר, ממונה על מחלקת התכנון והבנייה, ממונה על שירותי הנדסה והתשתית העירונית.
בעת כהונתו, באנו לראיין אותו על ביטאון 'במערכה' וזכינו להכיר את האיש: כחילה היה בן למשפחה מסורתית, אביו עסק בקבלה ואמו הייתה נצר למשפחה שהייתה מקורבת להנהגת הקהילה. בצעירותו הצטרף לחוגים הציוניים בבגדד והושבע כחבר במחתרת הציונית. כשסיים את הראיון אמר לנו:
"אני מרגיש שיש לי זכות גדולה להיות בין בוניה של ירושלים...אני מרגיש התרוממות נפש, כאילו אני עוסק עכשיו במימוש תפילות היהודים במשך הדורות". קטעים מהריאיון שלנו עמו הוא פרסם בעטיפת ספרו האוטוביוגרפי "היינו כחולמים", שיצא לאור ב-2007. ביום השנה למותו נפגשו בני משפחה וחברים לדרך ב"מכון המחתרת הציונית בעירק", שהוא היה מייסדו, ובאירוע זיכרון זה נישאו דברים על האיש ועל פעלו. האירוע נעשה במעמד אלמנתו דורין ובניו יצחק, רענן וזוהר. נשאנו דברים בטקס האזכרה וקראנו שירת הוקרה לאיש.
שירת החזון והמעש של אברהם כחילה /
הרצל ו
בלפור חקק לאחר תפילת אשכבה ואזכרה / שנה מיותמת לאחר הפטירה/ שוררנו זו השירה/
להעלות מעשים במלים ובזיכרון/ והכול למען ייזכר פועלו של אברהם כחילה
לדור אחרון/ הכול נכתב בקדושה ובתפילה/ לשבחו של אברהם כחילה, רב המעשים והעלילה/.
אברהם כחילה היה איש ציבור, איש רוח,/ והייחוד שלו כתוב על כל לוח/
גם ללא קְרב העניק לו הציבור עיטורי מופת, עיטורי התנדבות ועוז,/ כי סיפור חייו הוא הסיפור של כולנו בקליפת אגוז./
והיום בניסן, כשעורכים לו ערב זיכרון בחוג המשפחה והחברים/
נֹאמר כאן דברי שבח ותהילה ושירים.
נשורר עליו ברוח ההגדה המרנינה/
בזכות אברהם כחילה מה נשתנה.... הרבה נשתנה!!
אברהם כחילה היה בן למשפחה של חלוצים גאים/
נצר למשפחה שידעה חלום גאולה וגם געגועים/
אברהם, זכרונו לברכה, היה נצר למשפחה מיוחסת ושורשית/
ומרגע שנגע בירושלים הפך לירושלמי של בראשית/
מרגע שעמד על דעתו ראה עצמו שליח ציבור/
ידע להגן על עמדותיו באומר ובדיבור./
ירושלים של היום אינה אותה עיר/
אלמלא מעשיו והשפעותיו על הבנייה - וזה ממש שיר./
כדאי לחזור לאותם ימים של טדי קולק ראש העיר/
לַימים שאברהם כחילה יד ימינו היה המשפיע והכּביר/
תמצאו בעיתונות וברְשוּמות/
כיצד השניים הפכו עולמות/
רְאו כיצד השניים עיצבו את העיר מחדש/
ואברהם עשה הכּול במקצועיות, באהבה ובלב נרגש/
מי שקורא היום את דבריו בראיונות ובדברים, שאמר ברשת/
רואה, שהוא עשה הכול בצורה כובשת/
הוא למד את ההווה הישראלי/
אך ניסה לשלב הכול עם המורשת/
ראינו זאת בַּיוזמה הברוכה להקים מרכז לשימור הזהות/
מרכז ליוצאי המחתרות, שהיה ממש בגדר שליחות/
וגם בנה צמוד אליו בית כנסת/
ובו אנו מתכנסים היום - קהילה אוהבת ותוססת./
היום כולנו יודעים וכותבים זאת אפילו בחרוזים/
אברהם עשה מעשים למען החברה, מלאכת קודש בלי להגזים/
אברהם עשה רבות למען המרכז והמחקר והמורשת והעדה/
והכול בלב שלם, בלי לבקש תודה/
אברהם היה תמיד איש אשכולות ורב פעלים/
סייע לחברה ולארגונים רבים בכוחותיו הלא דלים./
פעילותו הציבורית זכתה גם בחייו לשֶבח ולהַלל/
והכול למען תולדות יהודי בבל.../
אברהם פעל כל חייו, ושאף להביא לכולם תקווה/
הכול באמת, בתושייה ובאהבה, /
שמו יצא כסְגן ראש העיר בכל העולם/
והוא תמיד פעל ועשה למען כולם./
היום בשנה לפטירתו התכנסנו כל חבריו ומוקיריו/
לרשום אותו בפני האל בְּספר נתינה של זהב/
לומר לו: אברהם, אנו זוכרים אותך ומכירים לך תודה/
ואִם תרצו אין זו אגדה!
יהי זכרו ברוך.
