|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
על ידע ומעמד: מאבק שיחי בבית המדרש לנשים
|
למרות היות בתי המדרש לנשים אתרי שינוי, משועתקים בהם יחסי הכוח המסורתיים בין גברים לנשים, ובמידה רבה נשמר בהם הסדר החברתי הישן
|
דפוסים מסורתיים של חלוקת ידע בין גברים ונשים בעולם האורתודוקסי החלו משתנים רק בדור האחרון (אלאור, 1998Ross, 2006; ). כחלק משינוי זה הוקמו בתי מדרש לנשים, המאפשרים לימוד מעמיק של מקורות היהדות, ובפרט לימוד של תחומי הליבה האקסקלוסיביים - תלמוד והלכה - שממנו הודרו נשים במשך דורות (אלינסון, 1987). שלב נוסף בתהליך זה הוא השתלבותן של נשים כמלמדות תלמוד במוסדות שונים, מעמד שמשמעותו התמקמות בעמדה גבוהה יותר בהיררכיית הידע ושותפות בהנחלת הידע הדתי לדור הבא של הלומדות והלומדים. מחקר איכותני חדש עוסק בבחינת כניסתן של נשים מלמדות לשדה ידע גברי בחברה מסורתית, ומתמקד בין השאר בהבנת יחסי הגומלין בשדה ספציפי זה בין ידע לבין מעמד וכוח ((Foucault, 1980.
בתי המדרש לנשים הם אתרים של שינוי חברתי ותרבותי, וככאלה צפוי שיתקיים בהם מאבק שיחי בין שיחים מסורתיים לבין שיחים חדשים המאתגרים אותם (Fairclough, 1992). מניתוח המידע שנאסף בראיונות מובנים למחצה עם 20 נשים למדניות, המלמדות תלמוד במסגרות שונות, עולים שני שיחים מרכזיים המתקיימים במקביל, שיחים המוּבְנים על-ידי הנשים ומַבנים את חווייתן.
שיח אחד, שקראתי לו "שיח ההתנסות האישית", מבטא את דעתנותן של הנשים הלומדות תלמוד, מבוסס על החוויות הייחודיות להן ועל תובנותיהן באשר למטרות בית המדרש והדרכים הראויות להשגתן. השיח השני, שקראתי לו שיח "בית המדרש כישיבה", שואב מתוך השיח ההגמוני של לימוד התורה הגברי, ומתבטא בניסיון וברצון לעצב את בית המדרש לנשים כהעתק של הישיבה הגברית (Ross, 2006), על מטרותיה ועל אופני התנהלותה.
מתוך ניתוח דברי הנשים עולה כי במאבק השיחי, בנקודות החיכוך שבין שני השיחים, הנשים מוותרות על תובנותיהן, ומכפיפות את שיח "ההתנסות האישית" לשיח "בית המדרש כישיבה". וכך, למרות היות בתי המדרש לנשים אתרי שינוי, המעודדים במוצהר ניכוס של ידע הגמוני על-ידי הנשים, והמיועדים להיבנות על-פי מידתן של הלומדות, משועתקים בהם יחסי הכוח המסורתיים בין גברים לנשים, ובמידה רבה נשמר בהם הסדר החברתי הישן.
|
|
- אלאור, תמר (1998). בפסח הבא: נשים ואוריינות בציונות הדתית. תל אביב: עם עובד.
- אלינסון, אליקים ג' (1987). "לימוד תורה". בתוך: האשה והמצוות: מקורות הלכתיים מבוארים. ירושלים: ההסתדרות הציונית העולמית, המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה.
- Fairclough, Norman (1992). Discourse and Social Change. Cambridge: Polity Press.
- Foucault, Michel (1980). "Prison Talks" Power / Knowledge: Selected Interviews and Other Writings, 1972-1977 (ed. & trans. C. Gordon). New York: Pantheon Books.
- Ross, Tamar (2006). A Bet-Midrash of Her Own: Women's Contribution to the Study and Knowledge of Torah. In H. Kreisel (ed.). Study and Knowledge in Jewish Thought. Beer Sheva: Ben-Gurion University, vol. I, pp. 309-358.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה;
תקציר - הוכן עבור הכנס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל (03.02.09)
|
|
| תאריך:
|
04/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
04/02/2009
|
|
רותי פויכטונגר
|
|
על ידע ומעמד: מאבק שיחי בבית המדרש לנשים
|
|
|
התהליך של פריצת הפורנוגרפיה אל השיח של המיינסטרים בישראל התחיל בשנות השבעים, שבהן נפתחה "חנות המין" הראשונה, נוסד כתב-עת יוקרתי שפרסם פורנוגרפיה, ועוד. עם ההתפשטות ההמונית של מכשירי הווידאו בראשית שנות השמונים הפך כל בית בישראל חשוף לסרטים פורנוגרפיים. באותו עשור, הניו-ג'ורנליזם שאומץ על-ידי חלקים נרחבים של העיתונות ה"תקנית" אפשר את הפיכתם ל"צהובים". בשנות התשעים התרחב מאוד סחר בנשים לזנות על-ידי הבאתן ארצה ושעבודן. בשנת 2004 פסק בית המשפט העליון לטובת הקרנת ערוצי פורנוגרפיה ברשתות הטלוויזיה המסחריות. כמו-כן אתרי האינטרנט לפורנוגרפיה ולזנות הם מהמבוקשים ביותר, ומספרם נאמד באלפים רבים.
|
|
|
|
|
הנשים החרדיות מקפידות לא רק על לבוש צנוע אלא גם על שפה צנועה (אוריין, 1997). הן משתמשות בלשון צנועה הן כדי להבהיר את הגבולות בינן לבין החברה הישראלית-חילונית הסובבת (סיון, 1991), והן כדי להגדיר את הגבולות הפנים קהילתיים של החברה החרדית (Baumel, 2006).
|
|
|
|
|
רפורט הוא מונח המבטא "כימיה" בין אנשים, ותחושה של הרמוניה ותיאום באינטראקציה ביניהם. לרפורט נמצאה השפעה ניכרת על איכות האינטראקציה הבין-אישית; בחקר המשא-ומתן נמצא כי הוא מסייע להגיע להסכם, קשור להגדלת הרווח המשותף של הנושאים ונותנים ומעלה את שביעות רצונם (Moore et al., 1999; Thompson & Nadler, 2002). מתוך ההתנהגויות המייצרות רפורט ומבטאות אותו, נחקרו רק התנהגויות לא מילוליות. ה"רפורט המילולי" הוא לפיכך משתנה חדשני בפסיכולוגיה חברתית המבטא את ההתנהגויות המילוליות שיוצרות את הרפורט, ונחקר לראשונה במחלקה לפסיכולוגיה בבר-אילן, בהקשר של משא-ומתן.
|
|
|
|
|
במאה ה-19 הלך והתגבש אחד המיתוסים המכוננים של התרבות המערבית המודרנית: מיתוס הילדוּת או מיתוס "הילד והגן". ראשיתו בתפיסות חינוך חדשניות (רוסו, פרובל), שמתחו זיקה בין ילד-טבע-גן, ואחריתו בסיפור הגמוני, כובש, גברי ואבסולוטי, שנבנה סביב מטפורה טעונה כ"גן עדן", שפרטה על נימי מטען אסוציאטיבי מן המוכן, שהיה מצוי במורשת התרבות המערבית. נקודת המבט המדומיינת שיוחסה לילד, נוכסה בידי הרומנטיקנים (וורדסוורת, שילר) ותנועות השחרור הלאומיות, שתרגמו "גן" ו"טבע" לטריטוריה ולמולדת, ונדרשו למיתוס "הילד והגן", עת שקשרו את הילדות לרתמת הלאומיות ושחו בדימויי לידה, אדמה וילִידים אוטוכטוניים וגיבורים (משיח, 2000).
|
|
|
|
|
המפגש בין הזהות הלאומית לזו המגדרית מייצר שורה שלמה של יחסי כוח: הכפפה, שעבוד, סירוס, אבל גם מאבק, התמרדות וחתרנות. כפי שמציע פוקו, בדיון על המיניות, שדות שיח שונים ובכלל זה גם השיח הלאומי, מקדמים יחסי כוח המאפשרים בתורם ייצור שדות שיח נוספים. בהקשר הלאומי הופכת הזהות המגדרית לאתר של כוח ומאבק הסובבים לעתים קרובות סביב הצורך בשימור מאפייניה המסורתיים. יחסים אלו נכונים כמובן גם במסגרת הסיפור הציוני שתבע, כפי שהראה לאחרונה מיכאל גלוזמן, לשקם את הגבריות היהודית הפגומה.
|
|
|
|
|
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
