בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"קול משלה" בשיח ההלכתי: הרב שג"ר ופמיניזם תרבותי
|
הרב שג"ר זיהה את השינוי במקומה של האישה בספֵרה הציבורית כאחד השינויים המרכזיים של המודרנה ותבע התייחסות של השיח ההלכתי לשינוי זה
הרב שמעון גרשון רוזנברג (להלן הרב שג"ר) היה אחד ההוגים המקוריים שפעלו בשיח האורתודוכסי בעשור האחרון. בכתיבתו הוא עסק בהשפעה של הפוסט-מודרניזם על החיים הדתיים וביקש לעצב מודל שבו ערעור הגבולות שנובע מן הפוסט-מודרניזם הופך למקפצה המקדמת את החיים הדתיים במסגרת הלכתית. אחת הסוגיות המרכזיות שהעסיקה אותו הייתה שאלת מעמד האישה. הוא זיהה את השינוי במקומה של האישה בספֵרה הציבורית כאחד השינויים המרכזיים של המודרנה ותבע התייחסות של השיח ההלכתי לשינוי זה. הרב שג"ר עסק רבות בכתיבה במסגרת אסכולת הפמיניזם התרבותי/התייחסותי. בניגוד לכותבים אורתודוכסים אחרים, שאינם מודעים לכתיבה פמיניסטית או שקראו טקסטים בסיסיים בלבד, הרב שג"ר הקדיש מאמץ וזמן לקריאה של טקסטים רבים והייתה לו ידיעה נרחבת בנושא. במסגרת ההרצאה אבקש לדון בשני מאמרים שכתב הרב שג"ר בעניין תלמוד תורה לנשים. הוא עסק במודל הלכתי בעניין תלמוד תורה לנשים וקישר בין תפיסות של פמיניזם תרבותי/ התייחסותי למודל ההלכתי. הוא מציג חזון לגבי תלמוד תורה של נשים ואת המאפיינים הייחודיים שלו. מדובר בטקסטים ייחודיים בשיח ההלכתי, מכיוון שהם עושים שימוש נרחב בכלים פילוסופיים ומתבססים תדיר על תפיסות עולם של פמיניזם תרבותי. הרב שג"ר מבטא בכתיבתו תפיסות עולם בעלות הקשרים מובהקים של פמיניזם תרבותי. הוא עוסק בקול הנשי ואיננו מחייב להציב אותו במסגרות הגבריות הקלסיות ואף רואה יתרון עצום בהשתחררות מן האפיסטימולוגיה הגברית. תרומתו של הקול הנשי ללימוד התורה הוא בחדשנותו.
|
- כהנא, ברוך (תשס"ח). "לאן נושבת הרוח? – מחשבה דתית עכשווית לנוכח הפוסט-מודרניזם – סקירה וביקורת". אקדמות כ, עמ' 38-9.
- רוזנברג, שמעון גרשון (תשנ"ט). "בין שלמות אישית לתיוג חברתי: תלמוד תורה לנשים לשיטת
- הרמב"ם". בתוך: יהודה שביב (עורך). באר מים חיים, עמ' 147-123.
- רוזנברג, שמעון גרשון (תשס"ו). "רואים את הקולות – למדנות ישיבתית ו'קול נשי' בלימוד תורה". מסכת ה, עמ' 68-45.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה; תקציר - הוכן עבור הכנס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל (03.02.09)
|
|
תאריך:
|
04/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
04/02/2009
|
|
עו"ד אילן פוקס
|
"קול משלה" בשיח ההלכתי: הרב שג"ר ופמיניזם תרבותי
|
|
דפוסים מסורתיים של חלוקת ידע בין גברים ונשים בעולם האורתודוקסי החלו משתנים רק בדור האחרון (אלאור, 1998Ross, 2006; ). כחלק משינוי זה הוקמו בתי מדרש לנשים, המאפשרים לימוד מעמיק של מקורות היהדות, ובפרט לימוד של תחומי הליבה האקסקלוסיביים - תלמוד והלכה - שממנו הודרו נשים במשך דורות (אלינסון, 1987). שלב נוסף בתהליך זה הוא השתלבותן של נשים כמלמדות תלמוד במוסדות שונים, מעמד שמשמעותו התמקמות בעמדה גבוהה יותר בהיררכיית הידע ושותפות בהנחלת הידע הדתי לדור הבא של הלומדות והלומדים. מחקר איכותני חדש עוסק בבחינת כניסתן של נשים מלמדות לשדה ידע גברי בחברה מסורתית, ומתמקד בין השאר בהבנת יחסי הגומלין בשדה ספציפי זה בין ידע לבין מעמד וכוח ((Foucault, 1980.
|
|
|
התהליך של פריצת הפורנוגרפיה אל השיח של המיינסטרים בישראל התחיל בשנות השבעים, שבהן נפתחה "חנות המין" הראשונה, נוסד כתב-עת יוקרתי שפרסם פורנוגרפיה, ועוד. עם ההתפשטות ההמונית של מכשירי הווידאו בראשית שנות השמונים הפך כל בית בישראל חשוף לסרטים פורנוגרפיים. באותו עשור, הניו-ג'ורנליזם שאומץ על-ידי חלקים נרחבים של העיתונות ה"תקנית" אפשר את הפיכתם ל"צהובים". בשנות התשעים התרחב מאוד סחר בנשים לזנות על-ידי הבאתן ארצה ושעבודן. בשנת 2004 פסק בית המשפט העליון לטובת הקרנת ערוצי פורנוגרפיה ברשתות הטלוויזיה המסחריות. כמו-כן אתרי האינטרנט לפורנוגרפיה ולזנות הם מהמבוקשים ביותר, ומספרם נאמד באלפים רבים.
|
|
|
הנשים החרדיות מקפידות לא רק על לבוש צנוע אלא גם על שפה צנועה (אוריין, 1997). הן משתמשות בלשון צנועה הן כדי להבהיר את הגבולות בינן לבין החברה הישראלית-חילונית הסובבת (סיון, 1991), והן כדי להגדיר את הגבולות הפנים קהילתיים של החברה החרדית (Baumel, 2006).
|
|
|
רפורט הוא מונח המבטא "כימיה" בין אנשים, ותחושה של הרמוניה ותיאום באינטראקציה ביניהם. לרפורט נמצאה השפעה ניכרת על איכות האינטראקציה הבין-אישית; בחקר המשא-ומתן נמצא כי הוא מסייע להגיע להסכם, קשור להגדלת הרווח המשותף של הנושאים ונותנים ומעלה את שביעות רצונם (Moore et al., 1999; Thompson & Nadler, 2002). מתוך ההתנהגויות המייצרות רפורט ומבטאות אותו, נחקרו רק התנהגויות לא מילוליות. ה"רפורט המילולי" הוא לפיכך משתנה חדשני בפסיכולוגיה חברתית המבטא את ההתנהגויות המילוליות שיוצרות את הרפורט, ונחקר לראשונה במחלקה לפסיכולוגיה בבר-אילן, בהקשר של משא-ומתן.
|
|
|
במאה ה-19 הלך והתגבש אחד המיתוסים המכוננים של התרבות המערבית המודרנית: מיתוס הילדוּת או מיתוס "הילד והגן". ראשיתו בתפיסות חינוך חדשניות (רוסו, פרובל), שמתחו זיקה בין ילד-טבע-גן, ואחריתו בסיפור הגמוני, כובש, גברי ואבסולוטי, שנבנה סביב מטפורה טעונה כ"גן עדן", שפרטה על נימי מטען אסוציאטיבי מן המוכן, שהיה מצוי במורשת התרבות המערבית. נקודת המבט המדומיינת שיוחסה לילד, נוכסה בידי הרומנטיקנים (וורדסוורת, שילר) ותנועות השחרור הלאומיות, שתרגמו "גן" ו"טבע" לטריטוריה ולמולדת, ונדרשו למיתוס "הילד והגן", עת שקשרו את הילדות לרתמת הלאומיות ושחו בדימויי לידה, אדמה וילִידים אוטוכטוניים וגיבורים (משיח, 2000).
|
|
|
|