|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שיח ומגדר ביצירה "שום גמדים לא יבואו" <br>
|
"שום גמדים לא יבואו" הוא סיפור משפחתי בעיירה צפונית נטולת שם, החיה בצל סכנת הקטיושות וחדירות המחבלים ● עולות בו שאלות מגדריות
|
יצירת הביכורים של שרה שילה "שום גמדים לא יבואו" (2005) זכתה לתשומת לב רבה ולפרסים ספרותיים אחדים. הרומן הפוליפוני, הכתוב בעברית "אחרת", לא תקנית, הוא סיפור משפחתי בעיירה צפונית נטולת שם, החיה בצל סכנת הקטיושות וחדירות המחבלים. המסע האישי של כל אחד מחברי המשפחה מאיר את משא המציאות במקום, אבל גם קושר את הסיפור האישי לסיפור רחב יותר ומסרטט מרחב גיאוגרפי-תרבותי, המוגדר תדיר כפריפריה או כשוליים.
במרכז הסיפור המשפחתי ובמוקד הרצאתי עומדת סימונה דדון, אם המשפחה, המעלה במונולוג שלה שאלות קיומיות נוקבות הנוגעות לחייה כאישה, כאלמנה וכאם לשישה בעיירה.
במהלך הרצאתי אבדוק כיצד מנסח השיח התרבותי של עיירה נידחת את השאלות המגדריות העולות מן המונולוג של סימונה, וכיצד יוצרת הפואטיקה של הרומן והמציאות המיוצגת דרכה, את קריאת התיגר המגדרית והחברתית הטמונה בספר.
|
|
- אורן, י' (2006). "שום גמדים לא יבואו – שרה שילה". משבר ערכים בסיפורת הישראלית. ראשון- לציון: יחד, עמ' 110-98.
- בהר, א' (2006). באה סכין של העברית, עשתה אותנו שתי חתיכות. הארץ – תרבות וספרות, 26.5.2006 , עמ' 3.
- עלון,ק' וד' מרקוביץ' (2006). לקרוא כאישה מזרחית. הכיוון מזרח 11, עמ' 8-5.
- פדיה, ח' (2006). פענוח פואטיקה של הגירה: מודוסים פואטיים ומודוסים של "אני". הכיוון מזרח 12, עמ' 26-16.
- קורין-שפיר, ו' (בדפוס). "על מלכים, מלכות, מפלצות וגמדים – עיון ב'שום גמדים לא יבואו' מאת שרה שילה". זהויות ישראליות בין זר למוכר. ירושלים: כרמל.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה;
תקציר - הוכן עבור הכנס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל (03.02.09)
|
|
| תאריך:
|
04/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
04/02/2009
|
|
ד"ר ורה קורין-שפיר
|
|
שיח ומגדר ביצירה "שום גמדים לא יבואו"
|
|
|
הדת הדרוזית מעודדת נישואין ללא כפיה, כלומר שני בני הזוג חייבים להסכים הסכמה מלאה. עם זאת, אם הבחורה רוצה בחור וההורים מתנגדים לכך, היא יכולה לפנות לקאדי ולבקשו להשיאה (ס' פלאח). כמו-כן, הדת הדרוזית אסרה על נזירות בקרב גברים ונשים (אל אמיר אל סייד).
|
|
|
|
|
הדיון ההלכתי ביחס לתוקפם ההלכתי של נישואין אזרחיים מבטא את יחסם של החכמים לשאלות מפתח בתחום האישות והנישואין: כיצד מוגדרים נישואין? מי קובע את תקפותם? מהו המעשה הקובע? מהי משמעותו של הטקס? כאשר התרבות הדתית מתבוננת באופציות האזרחיות לנישואין היא נדרשת לבירור מעמיק של תפיסתה את הנישואין. בהרצאה זו אבקש לנתח את תשובותיהם של פוסקי הלכה העוסקים בשאלה זו עד ימינו אנו.
|
|
|
|
|
מאז ומתמיד נחשב העולם הטכנולוגי למעוזו של המין הגברי, ואף על-פי כן הייתה תקווה שהאינטרנט יתגלה כזירה שבה יהיו יחסי הכוחות שוויוניים יותר משהם באמצעי המדיה הקיימים. מטרת הרצאה זו היא להשוות את הצגת ה"עצמי" ואפיוני השיח של נשים לאלה של גברים ברשת החברתית המקֻוונת, פייסבוק, על-מנת לבדוק אם קיים שעתוק של יחסי הכוחות בין גברים לנשים מן העולם האמִתי אל העולם הווירטואלי, ואם מאפייני השיח הגברי והנשי באינטראקציה פנים אל פנים מאפיינים גם את השיח המקֻוון.
|
|
|
|
|
הרב שמעון גרשון רוזנברג (להלן הרב שג"ר) היה אחד ההוגים המקוריים שפעלו בשיח האורתודוכסי בעשור האחרון. בכתיבתו הוא עסק בהשפעה של הפוסט-מודרניזם על החיים הדתיים וביקש לעצב מודל שבו ערעור הגבולות שנובע מן הפוסט-מודרניזם הופך למקפצה המקדמת את החיים הדתיים במסגרת הלכתית. אחת הסוגיות המרכזיות שהעסיקה אותו הייתה שאלת מעמד האישה. הוא זיהה את השינוי במקומה של האישה בספֵרה הציבורית כאחד השינויים המרכזיים של המודרנה ותבע התייחסות של השיח ההלכתי לשינוי זה. הרב שג"ר עסק רבות בכתיבה במסגרת אסכולת הפמיניזם התרבותי/התייחסותי. בניגוד לכותבים אורתודוכסים אחרים, שאינם מודעים לכתיבה פמיניסטית או שקראו טקסטים בסיסיים בלבד, הרב שג"ר הקדיש מאמץ וזמן לקריאה של טקסטים רבים והייתה לו ידיעה נרחבת בנושא.
|
|
|
|
|
דפוסים מסורתיים של חלוקת ידע בין גברים ונשים בעולם האורתודוקסי החלו משתנים רק בדור האחרון (אלאור, 1998Ross, 2006; ). כחלק משינוי זה הוקמו בתי מדרש לנשים, המאפשרים לימוד מעמיק של מקורות היהדות, ובפרט לימוד של תחומי הליבה האקסקלוסיביים - תלמוד והלכה - שממנו הודרו נשים במשך דורות (אלינסון, 1987). שלב נוסף בתהליך זה הוא השתלבותן של נשים כמלמדות תלמוד במוסדות שונים, מעמד שמשמעותו התמקמות בעמדה גבוהה יותר בהיררכיית הידע ושותפות בהנחלת הידע הדתי לדור הבא של הלומדות והלומדים. מחקר איכותני חדש עוסק בבחינת כניסתן של נשים מלמדות לשדה ידע גברי בחברה מסורתית, ומתמקד בין השאר בהבנת יחסי הגומלין בשדה ספציפי זה בין ידע לבין מעמד וכוח ((Foucault, 1980.
|
|
|
|
|
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
