|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שיח, מגדר ורשתות חברתיות באינטרנט: המקרה של פייסבוק בישראל
|
כיצד "הצגת האני בחיי היום יום" של גברים, מחד, ושל נשים, מאידך, באה לידי ביטוי ברשת האינטרנט? האם רשת האינטרנט הינה פלטפורמה שוויונית אשר מטשטשת את ההבדלים בין המינים?
|
|
פייסבוק. בבדלים בין המינים [צילום: AP]
|
|
|
|
|
מאז ומתמיד נחשב העולם הטכנולוגי למעוזו של המין הגברי, ואף על-פי כן הייתה תקווה שהאינטרנט יתגלה כזירה שבה יהיו יחסי הכוחות שוויוניים יותר משהם באמצעי המדיה הקיימים. מטרת הרצאה זו היא להשוות את הצגת ה"עצמי" ואפיוני השיח של נשים לאלה של גברים ברשת החברתית המקֻוונת, פייסבוק, על-מנת לבדוק אם קיים שעתוק של יחסי הכוחות בין גברים לנשים מן העולם האמִתי אל העולם הווירטואלי, ואם מאפייני השיח הגברי והנשי באינטראקציה פנים אל פנים מאפיינים גם את השיח המקֻוון.
המחקר מבוסס על תיאוריות ומחקרים משלושה תחומים: מחקרים על ההבדלים בין המינים בשימוש במחשבים וברשתות חברתיות (Lenhart, 2007); מחקרים על ההצגה העצמית של גברים ושל נשים בחברה באופן כללי ובאינטרנט בפרט (גופמן 1980 Boyd, 2006; Liu & Maes, 2005) ומחקרים על הבדלי השיח בין גברים לנשים (טנן, 2005; Lakoff, 1990; Eckert & McConnell-Ginet, 2003).
הרשת החברתית פייסבוק היא אתר מקוון המאפשר יצירת אינטראקציה בין חברי הרשת על-ידי הפרופילים שיוצרים חברי הרשת הללו. הפרופיל של כל חבר כולל תמונות, אפליקציות, פרטים אישיים ו"קיר" שעליו כותבים בעל הפרופיל או בעלת הפרופיל. כלומר, אנשים יוצרים לעצמם למעשה מקום וזהות מגדרית בתוך הרשת, המורכב מאלמנטים שהם עצמם ניסחו ובחרו, נוסף על דברים שאחרים כתבו להם. פייסבוק בישראל מונה כ-450,000 אנשים.
המחקר מבוסס על 200 פרופילים של גברים ושל נשים בין הגילים 29-22, כולל ניתוח כמותי ואיכותני של הפרופילים. בין היתר נבדקו המשתנים הבאים: נתונים אישיים, כולל נתונים על מערכות יחסים, העדפות, תחומי עניין ופעילויות, השכלה ותעסוקה; אפיוני השיח של המסרים על ה"קיר", כולל אורך ההודעות, סוג פעולת דיבור שהמסר מבטא, השימוש בביטוי נימוס, השימוש בסלנג ובקללות, והשימוש באמוטיקונים; אפיוני האפליקציות, כולל סוג האפליקציות ומאפייני התמונות. הממצאים מוסברים ביחס לתיאוריות ולמחקרים שמצאו הבדלים בין גברים לנשים בהצגה העצמית ובתבניות השיח בעולם האמתי (Realspace) וההשלכות של שעתוק של הבדלים אלה בעולם המקוון (Cyberspace).
|
|
- גופמן, א' (1980). הצגת האני בחיי היומיום. תל אביב: דביר.
- טנן, ד' (2005). קצר: למה אין הבנה בין נשים וגברים. תל אביב: מטר.
- Boyd, D. (2006). Friends, friendsters, and MySpace top 8: Writing community into being on social network sites. [קישור]
- Eckert, P. & S. McConnell-Ginet (2003). Language and Gender. Cambridge: Cambridge University Press.
- Goffman, E. (2003). On face-work: An analysis of ritual elements in social interaction. Reflections: The Sol Journal 4(3), pp. 7-13.
- Lakoff, R. (1990). Extracts from language and woman’s place. In D. Cameron (ed.), The Feminist Critique of Language: A Reader. New York: Routledge, pp. 221-233.
- Lenhart, A. (2007). Social networking websites and teens: An overview. The Pew Research Center for the People and the Press.
[קישור] - Liu, H. & P. Maes (2005). InterestMap: Harvesting social network profiles for recommendations. Proceedings of the IUI'2005 Beyond Personalization Workshop, pp. 54-59.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה;
תקציר - הוכן עבור הכנס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל (03.02.09)
|
|
| תאריך:
|
04/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
17/02/2009
|
|
אפרת פיבקו, ד"ר רינה בוגוש
|
|
שיח, מגדר ורשתות חברתיות באינטרנט: המקרה של פייסבוק בישראל
|
|
|
הרב שמעון גרשון רוזנברג (להלן הרב שג"ר) היה אחד ההוגים המקוריים שפעלו בשיח האורתודוכסי בעשור האחרון. בכתיבתו הוא עסק בהשפעה של הפוסט-מודרניזם על החיים הדתיים וביקש לעצב מודל שבו ערעור הגבולות שנובע מן הפוסט-מודרניזם הופך למקפצה המקדמת את החיים הדתיים במסגרת הלכתית. אחת הסוגיות המרכזיות שהעסיקה אותו הייתה שאלת מעמד האישה. הוא זיהה את השינוי במקומה של האישה בספֵרה הציבורית כאחד השינויים המרכזיים של המודרנה ותבע התייחסות של השיח ההלכתי לשינוי זה. הרב שג"ר עסק רבות בכתיבה במסגרת אסכולת הפמיניזם התרבותי/התייחסותי. בניגוד לכותבים אורתודוכסים אחרים, שאינם מודעים לכתיבה פמיניסטית או שקראו טקסטים בסיסיים בלבד, הרב שג"ר הקדיש מאמץ וזמן לקריאה של טקסטים רבים והייתה לו ידיעה נרחבת בנושא.
|
|
|
|
|
דפוסים מסורתיים של חלוקת ידע בין גברים ונשים בעולם האורתודוקסי החלו משתנים רק בדור האחרון (אלאור, 1998Ross, 2006; ). כחלק משינוי זה הוקמו בתי מדרש לנשים, המאפשרים לימוד מעמיק של מקורות היהדות, ובפרט לימוד של תחומי הליבה האקסקלוסיביים - תלמוד והלכה - שממנו הודרו נשים במשך דורות (אלינסון, 1987). שלב נוסף בתהליך זה הוא השתלבותן של נשים כמלמדות תלמוד במוסדות שונים, מעמד שמשמעותו התמקמות בעמדה גבוהה יותר בהיררכיית הידע ושותפות בהנחלת הידע הדתי לדור הבא של הלומדות והלומדים. מחקר איכותני חדש עוסק בבחינת כניסתן של נשים מלמדות לשדה ידע גברי בחברה מסורתית, ומתמקד בין השאר בהבנת יחסי הגומלין בשדה ספציפי זה בין ידע לבין מעמד וכוח ((Foucault, 1980.
|
|
|
|
|
התהליך של פריצת הפורנוגרפיה אל השיח של המיינסטרים בישראל התחיל בשנות השבעים, שבהן נפתחה "חנות המין" הראשונה, נוסד כתב-עת יוקרתי שפרסם פורנוגרפיה, ועוד. עם ההתפשטות ההמונית של מכשירי הווידאו בראשית שנות השמונים הפך כל בית בישראל חשוף לסרטים פורנוגרפיים. באותו עשור, הניו-ג'ורנליזם שאומץ על-ידי חלקים נרחבים של העיתונות ה"תקנית" אפשר את הפיכתם ל"צהובים". בשנות התשעים התרחב מאוד סחר בנשים לזנות על-ידי הבאתן ארצה ושעבודן. בשנת 2004 פסק בית המשפט העליון לטובת הקרנת ערוצי פורנוגרפיה ברשתות הטלוויזיה המסחריות. כמו-כן אתרי האינטרנט לפורנוגרפיה ולזנות הם מהמבוקשים ביותר, ומספרם נאמד באלפים רבים.
|
|
|
|
|
הנשים החרדיות מקפידות לא רק על לבוש צנוע אלא גם על שפה צנועה (אוריין, 1997). הן משתמשות בלשון צנועה הן כדי להבהיר את הגבולות בינן לבין החברה הישראלית-חילונית הסובבת (סיון, 1991), והן כדי להגדיר את הגבולות הפנים קהילתיים של החברה החרדית (Baumel, 2006).
|
|
|
|
|
רפורט הוא מונח המבטא "כימיה" בין אנשים, ותחושה של הרמוניה ותיאום באינטראקציה ביניהם. לרפורט נמצאה השפעה ניכרת על איכות האינטראקציה הבין-אישית; בחקר המשא-ומתן נמצא כי הוא מסייע להגיע להסכם, קשור להגדלת הרווח המשותף של הנושאים ונותנים ומעלה את שביעות רצונם (Moore et al., 1999; Thompson & Nadler, 2002). מתוך ההתנהגויות המייצרות רפורט ומבטאות אותו, נחקרו רק התנהגויות לא מילוליות. ה"רפורט המילולי" הוא לפיכך משתנה חדשני בפסיכולוגיה חברתית המבטא את ההתנהגויות המילוליות שיוצרות את הרפורט, ונחקר לראשונה במחלקה לפסיכולוגיה בבר-אילן, בהקשר של משא-ומתן.
|
|
|
|
|
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
