|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
נישואין אזרחיים כאופציה הלכתית ושוויונית
|
האם נישואין אזרחיים דורשים גט כהלכתו בכדי להתירם? או שמא אלו הם 'נישואי בני נוח' ועל כן דורשים גירושין מסוג אחר, אזרחי, לצורך התרתם?
|
הדיון ההלכתי ביחס לתוקפם ההלכתי של נישואין אזרחיים מבטא את יחסם של החכמים לשאלות מפתח בתחום האישות והנישואין: כיצד מוגדרים נישואין? מי קובע את תקפותם? מהו המעשה הקובע? מהי משמעותו של הטקס? כאשר התרבות הדתית מתבוננת באופציות האזרחיות לנישואין היא נדרשת לבירור מעמיק של תפיסתה את הנישואין. בהרצאה זו אבקש לנתח את תשובותיהם של פוסקי הלכה העוסקים בשאלה זו עד ימינו אנו.
הרב הנקין (תרפ"ה) והרב פרייס (תש"ד) קבעו שאישה שנישאת בנישואין אזרחיים זקוקה לגט כדי להינשא לאדם אחר. עמדות אלו עוררו תגובות רבות של פוסקי הלכה שטענו כי אין כל תוקף הלכתי לנישואין אזרחיים ואין צורך בגט כדי לפרקם. המחלוקת בין הפוסקים חושפת עמדות יסוד לגבי אופיים ומשמעותם של נישואין בהלכה היהודית, וכן משקפת תפיסות שונות ביחס שבין דת למדינה. הרב יוסף רוזין "הרוגצ'ובר" (ת"ש) טען כי נישואין אזרחיים יוצרים מעמד ביניים הזהה לנישואין של "בני נח" ויש צורך בגט מסוג אחר. עמדה זו צוטטה בהרחבה בפסק דין של בית הדין הרבני הגדול (תשס"ד), שבנה על גביה מודל הלכתי חדש ובו בית הדין מציע לזוג שנישא בנישואין אזרחיים להתגרש בגירושין אזרחיים שיתבצעו על-ידי בית הדין עצמו. בהרצאה זו אני מבקש להציע על בסיס עמדתו של ר' יוסף רוזין ופסק דין בית הדין הגדול את יצירתה של הלכה חדשה הרואה בנישואין אזרחיים מסגרת אזרחית/הלכתית שוויונית, התואמת את "נישואי בני נח" ואינה כפופה לחומרה ולנוקשות שבמסגרת נישואי קניין.
|
|
אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה;
תקציר - הוכן עבור הכנס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל (03.02.09)
|
|
| תאריך:
|
04/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
04/02/2009
|
|
ד"ר אריאל פיקאר
|
|
נישואין אזרחיים כאופציה הלכתית ושוויונית
|
|
|
מאז ומתמיד נחשב העולם הטכנולוגי למעוזו של המין הגברי, ואף על-פי כן הייתה תקווה שהאינטרנט יתגלה כזירה שבה יהיו יחסי הכוחות שוויוניים יותר משהם באמצעי המדיה הקיימים. מטרת הרצאה זו היא להשוות את הצגת ה"עצמי" ואפיוני השיח של נשים לאלה של גברים ברשת החברתית המקֻוונת, פייסבוק, על-מנת לבדוק אם קיים שעתוק של יחסי הכוחות בין גברים לנשים מן העולם האמִתי אל העולם הווירטואלי, ואם מאפייני השיח הגברי והנשי באינטראקציה פנים אל פנים מאפיינים גם את השיח המקֻוון.
|
|
|
|
|
הרב שמעון גרשון רוזנברג (להלן הרב שג"ר) היה אחד ההוגים המקוריים שפעלו בשיח האורתודוכסי בעשור האחרון. בכתיבתו הוא עסק בהשפעה של הפוסט-מודרניזם על החיים הדתיים וביקש לעצב מודל שבו ערעור הגבולות שנובע מן הפוסט-מודרניזם הופך למקפצה המקדמת את החיים הדתיים במסגרת הלכתית. אחת הסוגיות המרכזיות שהעסיקה אותו הייתה שאלת מעמד האישה. הוא זיהה את השינוי במקומה של האישה בספֵרה הציבורית כאחד השינויים המרכזיים של המודרנה ותבע התייחסות של השיח ההלכתי לשינוי זה. הרב שג"ר עסק רבות בכתיבה במסגרת אסכולת הפמיניזם התרבותי/התייחסותי. בניגוד לכותבים אורתודוכסים אחרים, שאינם מודעים לכתיבה פמיניסטית או שקראו טקסטים בסיסיים בלבד, הרב שג"ר הקדיש מאמץ וזמן לקריאה של טקסטים רבים והייתה לו ידיעה נרחבת בנושא.
|
|
|
|
|
דפוסים מסורתיים של חלוקת ידע בין גברים ונשים בעולם האורתודוקסי החלו משתנים רק בדור האחרון (אלאור, 1998Ross, 2006; ). כחלק משינוי זה הוקמו בתי מדרש לנשים, המאפשרים לימוד מעמיק של מקורות היהדות, ובפרט לימוד של תחומי הליבה האקסקלוסיביים - תלמוד והלכה - שממנו הודרו נשים במשך דורות (אלינסון, 1987). שלב נוסף בתהליך זה הוא השתלבותן של נשים כמלמדות תלמוד במוסדות שונים, מעמד שמשמעותו התמקמות בעמדה גבוהה יותר בהיררכיית הידע ושותפות בהנחלת הידע הדתי לדור הבא של הלומדות והלומדים. מחקר איכותני חדש עוסק בבחינת כניסתן של נשים מלמדות לשדה ידע גברי בחברה מסורתית, ומתמקד בין השאר בהבנת יחסי הגומלין בשדה ספציפי זה בין ידע לבין מעמד וכוח ((Foucault, 1980.
|
|
|
|
|
התהליך של פריצת הפורנוגרפיה אל השיח של המיינסטרים בישראל התחיל בשנות השבעים, שבהן נפתחה "חנות המין" הראשונה, נוסד כתב-עת יוקרתי שפרסם פורנוגרפיה, ועוד. עם ההתפשטות ההמונית של מכשירי הווידאו בראשית שנות השמונים הפך כל בית בישראל חשוף לסרטים פורנוגרפיים. באותו עשור, הניו-ג'ורנליזם שאומץ על-ידי חלקים נרחבים של העיתונות ה"תקנית" אפשר את הפיכתם ל"צהובים". בשנות התשעים התרחב מאוד סחר בנשים לזנות על-ידי הבאתן ארצה ושעבודן. בשנת 2004 פסק בית המשפט העליון לטובת הקרנת ערוצי פורנוגרפיה ברשתות הטלוויזיה המסחריות. כמו-כן אתרי האינטרנט לפורנוגרפיה ולזנות הם מהמבוקשים ביותר, ומספרם נאמד באלפים רבים.
|
|
|
|
|
הנשים החרדיות מקפידות לא רק על לבוש צנוע אלא גם על שפה צנועה (אוריין, 1997). הן משתמשות בלשון צנועה הן כדי להבהיר את הגבולות בינן לבין החברה הישראלית-חילונית הסובבת (סיון, 1991), והן כדי להגדיר את הגבולות הפנים קהילתיים של החברה החרדית (Baumel, 2006).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו  התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
