|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אימהוּת, זנות ופתיינות בשושלת בית דוד - מיתוס ומגדר
|
נשות שושלת בית דוד יולדות משיח מתוך מעשים של גילוי עריות, זנות ופתיינות נשית ● המדרש האדיר מעשים אלו ● אולם קריאה מגדרית מגלה גם אלמנטים של ניצול וכפייה
|
|
דוד ובת-שבע [צילום: מתוך עכבר העיר]
|
|
|
|
|
מחקר זה מתמקד בנשות שושלת בית דוד היולדות משיח מתוך מעשים של גילוי עריות, זנות ופתיינות נשית. הקשר שבין חריגות מיניות לבין אוטופיה משיחית הוא אניגמטי ועל-פי מקורות חז"ל וקבלת ימה"ב הוא מסמן את קצוות הראשית והאחרית במיתוס היהודי.
בהרצאתי אעסוק במעשיהן של ארבע גיבורות המעצבות את שושלת בית דוד המקראית, המזוהה עם "השושלת המשיחית" בדרשות חז"ל ובפיתוחן הקבלי. מטרת דבריי היא לתאר את הדפוס המשותף לנשים המפתות והיולדות את הבנים הגואלים לבית דוד.
במוקד הדברים תעמוד שאלת האוטונומיה הנשית והמינית שבידי הגיבורות היהודיות, תוך התייחסות לזיקות ולמתחים העולים מן המפגש שבין חקר המיתוס לתאוריות מגדריות. כך, מחד-גיסא ניתן לזהות מבט המאדיר את עלילות הזנות והפתיינות החוזרות על עצמן - תוך תיאורם כ"גלגול" הדמויות הנשיות כפנים שונות של דמות אחת, הצגת מעשיהן כתואמים לכוונתו הנסתרת של האל, וחילוץ הקדושה הטמונה במעשי הקדשוֹת, ברוח האמירה החז"לית הנועזת "גדולה עברה לשמה ממצווה שלא לשמה" הנאמרת על נשים אלו. מאידך-גיסא, מבעד לסיפורים אלו משתקפים ניצול וכפייה המצויים בתשתיתם של מבני כוח המשעתקים מעשים של זנות ושל גילוי עריות. את המתח המוזכר אבחן בהקשר העלילתי והטקסטואלי: חירותן של נשות שושלת בית דוד אל מול אימהותן, פעולותיהן החתרניות הטמונות במעשים אלו ומשתקפות ברבדים הלשוניים והפרשניים, עצמיותן של הנשים וייחודיותו של כל סיפור, אל מול דחיקתן ל"גבולות גופן" והשימוש בו כמשאב הנשי היחיד והדל, כפי שהיה נהוג בעולם העתיק.
אנסה להראות כי הפריזמה המגדרית מעלה אפשרויות קריאה רב-קוליות לסיפורים אלו; חלקם תואמים לרוח הפרשנות החז"לית, המבוססת על התמודדויות ערכיות מגוונות ומחלצת מגמות הצדקה של נשות השושלת, וחלקם תואמים לרוח האנדרוגנית, הארוטית והנועזת של ספר הזוהר בדרשותיו לסיפורים אלו.
|
|
- אברמוביץ', דורית (2004). המלך ערום – גילוי עריות במבט פמיניסטי. תל אביב.
- בויארין, דניאל (1999). הבשר שברוח. תל אביב.
- ביאל, דוד (1994). ארוס והיהודים. תל אביב.
- וולפסון, אליוט (תשס"א). מין ומינות בחקר הקבלה. קבלה 6, עמ' 262-231.
- זקוביץ', יאיר (תשל"ט). בין תמונת הגורן במגילת רות למעשה בנות לוט. שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום ג, עמ' 33-28.
- ליבס, יהודה (תשנ"ד). זוהר וארוס. אלפיים 9, עמ' 119-67.
- פרדס, אילנה (1996). הבריאה לפי חווה – גישה ספרותית פמיניסטית למקרא. תל אביב.
- Brenner, Athalya (1985). The Israelite Woman – Social Role and Literary Type in Biblical Narrative. Sheffield.
- Fuchs, Esther (1985). The literary characterization of mothers and sexual politics in the Hebrew Bible. Feminist Perspectives on Biblical Scholarship, pp. 117-136.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה;
תקציר - הוכן עבור הכנס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל (03.02.09)
|
|
| תאריך:
|
04/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
04/02/2009
|
|
רות קניאל
|
|
אימהוּת, זנות ופתיינות בשושלת בית דוד - מיתוס ומגדר
|
|
|
יצירת הביכורים של שרה שילה "שום גמדים לא יבואו" (2005) זכתה לתשומת לב רבה ולפרסים ספרותיים אחדים. הרומן הפוליפוני, הכתוב בעברית "אחרת", לא תקנית, הוא סיפור משפחתי בעיירה צפונית נטולת שם, החיה בצל סכנת הקטיושות וחדירות המחבלים. המסע האישי של כל אחד מחברי המשפחה מאיר את משא המציאות במקום, אבל גם קושר את הסיפור האישי לסיפור רחב יותר ומסרטט מרחב גיאוגרפי-תרבותי, המוגדר תדיר כפריפריה או כשוליים.
|
|
|
|
|
הדת הדרוזית מעודדת נישואין ללא כפיה, כלומר שני בני הזוג חייבים להסכים הסכמה מלאה. עם זאת, אם הבחורה רוצה בחור וההורים מתנגדים לכך, היא יכולה לפנות לקאדי ולבקשו להשיאה (ס' פלאח). כמו-כן, הדת הדרוזית אסרה על נזירות בקרב גברים ונשים (אל אמיר אל סייד).
|
|
|
|
|
הדיון ההלכתי ביחס לתוקפם ההלכתי של נישואין אזרחיים מבטא את יחסם של החכמים לשאלות מפתח בתחום האישות והנישואין: כיצד מוגדרים נישואין? מי קובע את תקפותם? מהו המעשה הקובע? מהי משמעותו של הטקס? כאשר התרבות הדתית מתבוננת באופציות האזרחיות לנישואין היא נדרשת לבירור מעמיק של תפיסתה את הנישואין. בהרצאה זו אבקש לנתח את תשובותיהם של פוסקי הלכה העוסקים בשאלה זו עד ימינו אנו.
|
|
|
|
|
מאז ומתמיד נחשב העולם הטכנולוגי למעוזו של המין הגברי, ואף על-פי כן הייתה תקווה שהאינטרנט יתגלה כזירה שבה יהיו יחסי הכוחות שוויוניים יותר משהם באמצעי המדיה הקיימים. מטרת הרצאה זו היא להשוות את הצגת ה"עצמי" ואפיוני השיח של נשים לאלה של גברים ברשת החברתית המקֻוונת, פייסבוק, על-מנת לבדוק אם קיים שעתוק של יחסי הכוחות בין גברים לנשים מן העולם האמִתי אל העולם הווירטואלי, ואם מאפייני השיח הגברי והנשי באינטראקציה פנים אל פנים מאפיינים גם את השיח המקֻוון.
|
|
|
|
|
הרב שמעון גרשון רוזנברג (להלן הרב שג"ר) היה אחד ההוגים המקוריים שפעלו בשיח האורתודוכסי בעשור האחרון. בכתיבתו הוא עסק בהשפעה של הפוסט-מודרניזם על החיים הדתיים וביקש לעצב מודל שבו ערעור הגבולות שנובע מן הפוסט-מודרניזם הופך למקפצה המקדמת את החיים הדתיים במסגרת הלכתית. אחת הסוגיות המרכזיות שהעסיקה אותו הייתה שאלת מעמד האישה. הוא זיהה את השינוי במקומה של האישה בספֵרה הציבורית כאחד השינויים המרכזיים של המודרנה ותבע התייחסות של השיח ההלכתי לשינוי זה. הרב שג"ר עסק רבות בכתיבה במסגרת אסכולת הפמיניזם התרבותי/התייחסותי. בניגוד לכותבים אורתודוכסים אחרים, שאינם מודעים לכתיבה פמיניסטית או שקראו טקסטים בסיסיים בלבד, הרב שג"ר הקדיש מאמץ וזמן לקריאה של טקסטים רבים והייתה לו ידיעה נרחבת בנושא.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
