|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
טאיא - פתרון לטיפול בשפכים בעלי עומס גבוה
|
טאיא הינה טכנולוגית אגנים ירוקים אינטנסיביים ● ניתוח תוצאות מערכת הטיפול בעומס גבוהה שנבנתה בקיבוץ להב והוכיחה בנית תהליך אנמוקס בתוך כ-3 חודשי הפעלה והגיע לתוצאות הפחתת חנקן טובות במיוחד בתנאי חמצן מוגבלים
|
טכנולוגית האגנים הירוקים התפתחה לרמות של ידע תהליכי והנדסי לפיו ניתן להתייחס אל המערכת באופן דומה מאוד לטכנולוגיות האינטנסיביות הידועות (בוצה משופעלת RBC, SBR, MBBR, MBR ואחרים). הידע הנצבר מאפשר תכנון תהליכי ברור, צריכת חמצן, עומסי F/M כמו גם חישוב הייתרות והגיבויים במערכות השונות.
כלי זה פותח ויושם לטיפול בשפכים בעלי עומס אורגני גבוה, שפכים המכילים מתכות כבדות (מכרות) ותהליכי טיפול בתרכובות חנקן.
המערכות העובדות כיום בעומסים גבוהים מראות תוצאות יצובות העונות לפרמטרים התכנוניים.
תהליכי ניטריפיקציה הופכים הכרחיים עם ההחמרה בדרישות ובתקנים. תהליכי ביופילם (Attachefd growth) הם המתאימים ביותר לטיפול בתרכובות חנקן והינם כלכליים במיוחד כאשר אין צורך במערכות עתירות ציוד אלקטרו מכאני.
כאשר מטופלים שפכים בעלי עומס גבוה של תרכובת חנקן, תנאי הטאיא הם האופטימליים לבנית תהליכי אנמוקס. גיל הבוצה ארוך מאוד, זמני השהיה ארוכים, חמצן קיים אך מגביל את תהלכי הניטריפיקציה הרגילים ועומס החנקן למק"י שפכים גבוהה מספיק.
ניתוח תוצאות מערכת הטיפול בעומס גבוהה שנבנתה בקיבוץ להב והוכיחה בנית תהליך אנמוקס בתוך כ-3 חודשי הפעלה והגיע לתוצאות הפחתת חנקן טובות במיוחד בתנאי חמצן מוגבלים ובמקביל הפחתה בערכי ה - BOD וה - TSS לערכים העומדים בתקן.
|
|
תקציר הרצאה שניתנה בכנס השנתי החמישי של האיגוד הישראלי למים, שהתקיים ב-19 למרץ 2009 במלון כפר המכביה ברמת גן.
בסימן איכות מים, אנרגיה ומשאבי הסביבה, מדיניות ניהול, פיתוח ויזום טכנולוגיות מים
|
|
| תאריך:
|
04/03/2009
|
|
|
עודכן:
|
04/03/2009
|
|
טל רונן
|
|
טאיא - פתרון לטיפול בשפכים בעלי עומס גבוה
|
|
|
רקע: השמנה ובייחוד השמנה בטנית עמוקה , המבוטאת על ידי היקף מותניים חולני, קשורה לתחלואת לב וכלי דם. תסמונת מטבולית מהווה צבר של גורמי סיכון לתחלואת לב וכלי דם וקיומה קשור להשמנה בטנית עמוקה ועמידות לאינסולין. התסמונת מעלה את הסיכון לתחלואת לב פי 2 ולסוכרת פי 3-5 ולפיכך חשיבותה כסמן לתחלואה עתידית התבססה בשנים האחרונות. שכיחות ההשמנה וקיום התסמונת המטבולית בקרב מגדרים שונים בישראל, אשר לא ידועים כלוקים בתחלואת לב וכלי דם, לא ידועה.
|
|
|
|
|
הקריטריון המשמש אותי הוא אך ורק העלויות ובלי כל אידיאולוגיה. אפשר בקלות להוכיח שישנן שלש קבוצות של שיטות לאספקת אנרגיה העומדות במבחן הזה ורק שלוש: א. ייעול השימוש כ20% חסכון בדלק בהשקעה שתוחזר בפחות מ 5 שנים ב. ניצול פירות השמש על-ידי ניצול רוח ופסולת יחסכו כ 20% של הדלק לחשמל שהם כ6-7% מהדלק בסה"כ ג. שימוש בקרינת השמש לאספקת חום שיכול לחסוך כ30% מהדלק.
|
|
|
|
|
במסגרת ההחלטות של הנהלת חברת מכתשים למניעת פגיעה בסביבה הוחלט על הקמת מערכת לטיפול ביולוגי בשפכיה.
|
|
|
|
|
שיקול הגיוני בניהול משאבי מים בכלל ומי תהום בפרט מוביל לעיתים לתוצאה חסרת היגיון. הצורך בהשקיית המדבר, במרכז אסיה, שגרם לייבוש ימת ארל הינה דוגמה מוכחת לכך. דוגמה נוספת, התביעה של הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) בארצות הברית לנקות אקוויפרים ל"מצב קדמוני", אשר לאחר שהתברר ככישלון המלווה בהוצאה של כ- 5,000 מיליון דולר, הוחלפה בעיקרון הפעולה של "הפחתה טבעית". כנראה שהחלטות אלו לא שוקללו על בסיס תחזית כמותית של סך התהליכים. כאשר מי תהום הם המשאב הזמין הגדול ביותר להספקת מים שפירים בכדור הארץ, קשה להבין מדוע ניהולם מתבצע לעיתים שלא על סמך החלטות מכומתות המשלבות בין סך חלופות הפעולה כנגד הדרישות. דוגמאות נוספות לשיקולים ניהוליים ללא ביסוס מדעי כמותי שיכולים להביא לתוצאות לא הגיוניות: (א) הרעיון של התבססות על מים מותפלים במקום במי תהום באיכות פגומה ; (ב) העשרת אקוויפרים באזורים עירוניים ע"י החדרה לא מבוקרת של מי גשמים באתרים בהם האזור הלא רווי יכול להיות מזוהם; (ג) השימוש בשכבות הקרקע והאקוויפר כריאקטור לטיהור קולחין מוחדרים; (ד) האמונה שהאזור הלא רווי מגן על מי התהום מזיהום בפני הקרקע; (ה) אי ההבחנה שאיכות המים בבאר אינה בהכרח מייצגת את האקוויפר מסביבה.
|
|
|
|
|
משפחת שומרון היקרה, (דליה, שלומית וענת)
|
|
|
|
|
