בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
המודל של אקונומיסט בנוי על שקלול של סקרים מדינתיים, סקרים לאומיים ואינדיקטורים כלכליים, והוא בוחן 20,000 תרחישים שונים בדרך לשורה התחתונה ● המודל מצביע על יתרון מתמיד של ביידן בשמונת החודשים האחרונים, הן במספר הקולות והן במספר האלקטורים ● צופה ניצחון של ביידן ברוב מדינות המפתח
לג'ו ביידן יש סיכוי של 96% לנצח בבחירות לנשיאות ארה"ב, בעוד סיכוייו של דונלד טראמפ מסתכמים ב-4% בלבד. כך צופה (יום ב', 2.11.20) המודל הממוחשב של אקונומיסט. על-פי המודל, ביידן יקבל 350 אלקטורים (80 יותר מן המינימום הדרוש), בעוד טראמפ יקבל 188 בלבד.
המודל של אקונומיסט מתעדכן מדי יום, ומשלב סקרים מדינתיים, סקרים לאומיים ואינדיקטורים כלכליים המשפיעים על אופן ההצבעה. המודל מבצע סימולציות של 20,000 תרחישים שונים, כולל התאמות לטעויות הדגימה בסקרים, שינויים בשיעור ההצבעה והאקלים הפוליטי המשפיע על ההצבעה. תחילה המודל מודד את הסקרים, בוחן את גודלם ומתקן הטיות אפשריות לטובתו של אחד המועמדים. לאחר מכן הוא מצרף את ממוצע הסקרים לתחזית אקונומיסט, המבוססות על נתונים שאינם מן הסקרים, ומגדיל את משקלם של הסקרים במעט ככל שמתקרב יום הבחירות.
אקונומיסט לא מסר האם וכיצד התאים את המודל להשפעות האפשריות של הקורונה על שיעור ההצבעה; המחלה עצמה אמורה להיות משוקללת בתוך הנתונים שאינם נשאבים מתוך הסקרים, וכך גם השלכותיה הכלכליות. כבר עתה ברור, כי שיעור ההצבעה המוקדמת - במיוחד בדואר - הוא הגבוה ביותר בהיסטוריה. למעלה מ-90 מיליון אמריקנים כבר הצביעו - יותר מ-60% מכלל המצביעים בבחירות 2016. ההערכה היא שהצבעה מוקדמת ושיעור הצבעה גבוה, טובים יותר לביידן. זו הסיבה לכך שטראמפ והרפובליקנים התנגדו בתוקף לכל הרחבה של ההצבעה בדואר, וטראמפ טוען שוב ושוב שהיא עלולה להביא לזיופים נרחבים (למרות שכל נתוני העבר מלמדים שאין בסיס לטענה זו).
ממוצע הסקרים שבדק אקונומיסט מעניק לביידן יתרון של 54.4% לעומת 45.6% במישור הלאומי. הסקרים העניקו לביידן יתרון בכל שמונת החודשים האחרונים. ב-1.3.20 הוא הוביל בשיעור של 52.7% מול 47.3%. יתרון השיא שלו היה ב-17.6.20, עם 55.2% מול 44.8%; היתרון הקטן ביותר היה ב-9.4.20, עם 52.7% מול 47.3%. גם במדידת האלקטורים היה לביידן יתרון כמעט קבוע, עם 253-281 בתחילת מארס. רק ב-15.3.20 נרשם שוויון של 269 אלקטורים לכל אחד.
המודל של אקונומיסט בנוי על-מנת לתת הערכה נחרצת ככל האפשר, ומכאן המספר הגבוה של המדינות בהן הוא צופה ניצחון של אחד המועמדים בשיעור של קרוב ל-100% ודאות. רק בכמה ממדינות המפתח מוביל המודל למסקנה שהסיכוי של טראמפ או ביידן נמוך יותר - אם כי בכולן הוא מעניק לאחד מהם סיכוי של למעלה מ-50%. על-פי המודל, ביידן צפוי לנצח באריזונה, ג'ורג'יה, ויסקונסין, מישיגן, נבאדה, ניו-המפשייר, פלורידה וצפון קרוליינה; טראמפ צפוי לנצח באוהיו, אייווה וטקסס.
העיתון מסביר שיש כמה הבדלים מהותיים בין הסקרים שניבאו ניצחון להילרי קלינטון ב-2016, לבין אלו הצופים כעת ניצחון לג'ו ביידן ▪ טראמפ בונה על פסילה מסיבית של קולות בהצבעה המוקדמת, בה יש לביידן יתרון של 40 נקודות האחוז
היום האחרון של הקמפיין, 2.11.20 / CBS This Morning
בכמה ממדינות המפתח עשויות תוצאות הבחירות לנשיאות להיוודע רק לאחר קבלת הקולות שנשלחו בדואר; אל תצפו להכרעה מהירה - מצא ניו-יורק טיימס (קרוב ל-100 מיליון בדואר [צילום: ג'ון לוכר, AP])
יו"ר הרש"פ יוזם מהלך מדיני שמטרתו לנסות ולעקוף את תוכנית השלום האמריקנית "עסקת המאה" ▪ מחמוד עבאס פועל לכינוס ועידה בינלאומית לשלום בתחילת השנה הבאה בתקווה שתוצאות הבחירות בארה"ב סייעו לו לממש את תוכניתו (מחמוד עבאס וג'ו ביידן [צילום: דבי היל])
רוב האמריקנים אינם יודעים מי נציגיהם בבית הנבחרים: רק 12% מהם נתנו את התשובה הנכונה על כך במחקר של אוניברסיטת הרווארד בשנת 2018. לעומת זאת, כאשר ג'נט דיאז – המתמודדת לסנאט של מדינת פנסילבניה – דפקה על דלתות באחד מסופי השבוע האחרונים, המבטים לא היו זגוגיים כרגיל; חלק מן התושבים אפילו זיהו אותה.
לאחרונה עולים יותר ויותר קולות, שהאחרונה לעת הזו היא הסטר פריס (Hester Peirce) חברת מועצת הרשות האמריקנית לניירות ערך (SEC/נציבות) שהצהירה לאחרונה כי קיים חשש מההתחייבויות הרגולטוריות הפוטנציאליות העומדות בפני מנהלי הציות הראשיים (CCO), ובראשם הטלת אחריות אישית על קציני ציות, והציעה שהנציבות תפעל בעניין. ואכן, רק ב-10/2020 הטילה המועצה של רשות לניירות ערך האמריקנית על סימונס (Simmons), קצינת ציות בחברת השקעות, עיצומים מנהליים, ובהם איסור לעסוק במקצוע וקנס כספי גבוה1.
בתולדות אמריקה עוד לא קרה שכמחצית מהמצביעים לנשיאות מימשו את זכותם לפני יום הבחירות. ההנחה הראשונה הייתה כי הסיבה היא הקורונה ואי הרצון להצטופף בקלפיות ביום אחד. אלא שהתמונות החוזרות ונשנות מדי יום של עשרות מיליוני אמריקנים העומדים בתורים ארוכים במשך שעות מדגישה סיבה נוספת, ואולי העיקרית, כי למעשה מדובר במשאל-עם על המשך נשיאותו של דונלד טראמפ. התומכים בו מזה והמתנגדים מזה מתנגחים על אישיותו ומדיניותו כאשר ההסכמה היחידה ביניהם היא כי נשיא כמוהו לא היה מעולם בבית הלבן.
החלטותיו האחרונות של בית המשפט העליון האמריקני בהליכים הנוגעים לבחירות לנשיאות נראות לכאורה סותרות. בית המשפט הותיר על-כנה את הדרישה לחתימות עדים על מעטפות הצבעה הנשלחות בדואר באלבמה, אך אישר את ההשעיה של דרישה זו במדינת רוד איילנד. הוא דחה בקשה להאריך את מועד קבלת המעטפות בוויסקונסין, ואישר דחייה דומה בפנסילבניה וצפון קרוליינה. אבל יש תיאוריה אחת המהווה את אבן היסוד להחלטות אלו – מסביר רוברט ברנס, כתב בכיר בוושינגטון פוסט. ביסוד ההחלטות הללו עומד נשיא בית המשפט, ג'ון רוברטס.
רוב מוחץ של סקרי דעת הקהל מעניק בבחירות הקרובות נצחון לביידן - האם אנו צפויים להפתעה חוזרת כפי שקרה בבחירות 2016, עת רוב הסקרים העניקו את הנצחון להילרי קלינטון? לעניות דעתי את התשובה יש לחפש במרכיב הבעייתי ביותר בסקרי דעת קהל באשר הם - כיצד להתייחס ולאמוד את משקלם של הנשאלים, המסרבים בכלל לענות, ואלה הטוענים כי "עדיין לא החליטו/לא יצביעו", או אחרים המצביעים על מפלגה שלישית קיקיונית ככל שתהיה. ב-2016 משקלם של המסרבים/לא החליטו/לא יצביעו/יצביעו לאחרים היה גבוה מאוד - כ-9%. ו"כאן קבור הכלב" לכשלון הקולוסיאלי של הסוקרים דאז.
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
רק הפרופסור גרשום שלום - מי שהביא לידיעת העולם את תורת הקבלה הנשכחת ועמד על מעשיו של נביא השקר שבתי צבי - הטיח בחילונים ובחרדים בארצם של יוהאן וולפגנג גתה ולודוויג בטהובן כי אין דב...
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו