תופרים או לא תופרים תיקים בפרקליטות?

מחר עולה לשידור בערוץ 10 של הטלוויזיה, הכתבה הראשונה בסדרה "דיני נפשות", מתוך סדרה של ארבע כתבות שהכינה, יצרה והביאה לשידור פומבי, הבימאית אורנה בן-דור. העיתונאים איציק וולף (News1, 23.2.16) ורן בוקר (ynet, 29.2.16) ציטטו מתוך פוסט של אורנה בן-דור באתר הפייסבוק שלה, בו כתבה בימאית זו, ללא חשש, כי במערכת המשפט בישראל אין אמת ואין צדק, והיא - יותר מרומזת - כי הפרקליטות "תופרת" תיקים למי המציקים לה וגם/או למי שאין היא חפצה ביקרם. באחת מן הכתבות מופיע שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, האומר - בגלוי ובאופן נחרץ - כי אין לו אמון בשיטת המשפט הנוהגת במדינת-ישראל ובכתבה אחרת מופיע שר המשפטים לשעבר, יוסי ביילין, הקובע - חד-משמעית - כי בבתי-המשפט בישראל מכהנים שופטים שאינם ראויים לכהן כשופטים מכהנים.

מאחר שבסדרת כתבות זו מופיעים גם אזכור והתייחסות למה שידוע וקרוי בציבור "פרשת פרקליטת המחוז לשעבר (פלילי), רות דוד" וגם/או "פרשת עו"ד רונאל פישר", הרי - כמי שסקר מספר ישיבות משפט בפרשות אלה ודיווח עליהן דיווח ישיר מאולמו של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה סובל - יורשה לי גילוי נאות;

עד לרגע זה, אני מבין למה ומדוע לא הואשמה פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר רות דוד בכתב-האישום שהוגש נגדה יחד עם אחרים לבית המשפט המחוזי בירושלים גם בעבירה של קבלת שוחד, לכאורה, ומדוע שותפיה לעבירות הפליליות שביצעה היא, לכאורה - יחד עימם - רפ"ק ערן מלכה ועו"ד רונאל פישר, נעצרו, מי מהם, עד תום ההליכים המשפטיים וגם/או עצורים - עדיין - עד תום ההליכים, והיא שוחררה, עם זמן, ממעצר הבית בו הייתה היא נתונה, יצאה את הארץ לפני זמן, ולמיטב ידיעת הח"מ אין לה כל מגבלות תנועה שהן שעה שהוגש נגדה כתב-אישום (קל אומנם יותר מזה שהוגש נגד מלכה ופישר), אך במסגרת מסכת עובדות דומה וגם/או קשורה לערן מלכה ורונאל פישר.

לצפות בכתבות של בן-דור

על-רקע זה ופרשות נוספות מהעבר, שהכתימו שמה של הפרקליטות ומערכת התביעה, כמו-גם מערכת השפיטה, קיים עניין עצום לצפות בסדרת הכתבות שיצרה אורנה בן-דור על-מנת שיבין הציבור כי מערכת התביעה-בתי-המשפט-והפרקליטות, אינה - בכל הכבוד הראוי - טלית שכולה משי, אינה בגדר של "פרה קדושה", וניתן גם ניתן לנתח פגמיה של מערכת זו, במיוחד אם נטענות נגדה טענות של שחיתות, "תפירת" תיקים, שעה שמערכת זו, בכללותה, אמורה לזהור באור יקרות, להיות רחוקה - מרחק של קילומטרים רבים - מכל קשר ומכל נגיעה של שחיתות וטענה של היותה קשורה בקשר של "קומבינות", שבסופם של דברים עלולה לפגוע ולפגום במראית עשיית הצדק וחריצת דין ועשיית משפט, בלא להכיר פנים למי מהצדדים להליך המשפטי, אזרחי, פלילי או כל ענף אחר מענפי המשפט הנוהג.

בראיון של העיתונאי איציק וולף, מצוין, כי בן-דור הבהירה כי היא חוששת בגין האפשרות לפגיעה קשה בחופש הביטוי בעקבות מסע הלחצים האינטנסיבי. "האם הלחצים יצליחו להוריד את הסדרה מהמסך?" שואלת היא בראיון זה וממשיכה ואומרת: "האם ערוץ 10 ייבהל? האמת? אני גם מתה מפחד באופן אישי לגמרי. בסדרה אני שואלת שאלות על עניינים 'שהשתיקה יפה להם', כמו שאומרים. אני רבה עם יועצים משפטיים, עם פרקליטות עצבניות שמצלמות אותי (לאיזו מטרה??). עורך הדין שלי כבר הודיע לי שלא אופתע אם אוזמן לחקירה בעקבות הסדרה", ציינה בימאית זו.

בסדרה זו מפורקת לגורמים מערכת המשפט בישראל ועולות בה שאלות קשות לעיכול (וזאת בלשון המעטה) על הפרקליטות: האם הפרקליטות "תופרת" תיקים? האם אנשים חפים מפשע יושבים בכלא? האם חלקים במערכת התביעה והמשפט שלנו רקובים מן היסוד? האם בבתי המשפט יושבים שופטים חלשים שהפרקליטות מטילה עליהם את אימתה?

פרופ' בועז סנג'רו, שהינו פרופ' מוערך ומוכר למשפט פלילי, מהחטיבה למשפט פלילי וקרימינולוגיה במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן, הוציא לאור - לפני מספר שנים - ספר מרתק בשם: "הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם גורמים ופתרונות". בספרו המאלף הזה, מוכיח - עובדתית וסטטיסטית - פרופסור למשפט פלילי זה, כי בבתי-הכלא בישראל, יושבים, על לא עוול בכפם, כ-5% מציבור השפוטים במצבת בתי-הכלא, כאשר מדובר באלפי-אלפי אנשים!

אין בדעתנו להחליף הציפייה הנדרשת והמתבקשת בסדרה חשובה, מעניינת ומרתקת זו. כל שאנו מבקשים ברשימתנו זו, הוא להפנות שימת לב הקוראים והקוראות, לקיומה של סדרה של זו, כמו-גם לזרקר זרקור אור למועד עלייתה לשידור בערוץ 10 בטלוויזיה, למען לא יחמיצו הזדמנות נדירה לראות סדרה ביקורתית וחשובה זו. בשולי הדברים, רק נדגיש ונציין, כי שאלת הרהור - הקרויה בשדה האקדמיה והמחקר האקדמי שאלת מחקר בולטת וטורדת נפש היא, מדוע במדינת-ישראל של שנת 2016 ובתוך תוכה של המאה ה-21 מייחסים לפרקליטות ניסיונות ומעשים, לכאורה, של "תפירת" תיקים, כמו-גם מדוע - משנה לשנה, באופן תכוף ומצטבר - מאבדים מערכת המשפט בכלל וציבור השופטים בפרט, האמון שניתן להם בעבר בידי תושבי ואזרחי המדינה, שעה שמערכת המשפט נהנתה - בעבר - מאמון כמעט מוחלט של כלל אזרחי ותושבי המדינה והייתה בגדר של "פרה קדושה", שאיש, איש לא העז לבקר אותה, ובמיוחד לא העז להטיל בה דופי - ובפומבי!