למה למדינת ישראל לא משתלם להשקיע בתחבורה ציבורית

אחזקת רכב הוא בדרך כלל ההוצאה השנייה הגדולה ביותר של משק בית בארץ. אנשים מודעים לעובדה שהמיסוי על רכבים הוא סופר גבוה, אבל אני לא חושב שהם מודעים עד כמה. עד כמה המדינה מרוויחה מכל רכב חדש שיורד מהאוניה לכביש ולמה השקעה בתחבורה ציבורית מתחילה להיות משתלמת רק בשנים האחרונות.

נתחיל במיסוי קנייה - מס קניית רכב חדש בארץ עומד על 83 אחוזים, שזה מס מהגבוהים בעולם, על זה תוסיפו 17 אחוז מע"מ. כלומר, רכב שמחירו בעולם הוא 100,000 שקל בערך, יעלה בארץ בערך פי שניים, כשמחצית מהסכום נכנסת לקופת המדינה. ההכנסות מרכבים חדשים בלבד מוערכות ב-20-16 מילארד שקל בשנה!

אחרי שקניתם רכב, הגיע שלב האגרות וביטוחים - אגרת רישוי שנתי תעלה בין 1,000 ל-3,000 שקלים. תוסיפו על כך מע"מ על כל שירות שאתם רוכשים כמו ביטוחים, טיפולים, מוסכים, חניונים, גרירה, צמיגים והגענו למיליארדי שקלים נוספים בשנה שנכנסים לקופת המדינה.

ולבסוף כשהרכב כבר עולה על הכביש, הוא צריך דלק כדי לנסוע. המס על הדלק - "בלו" מגיע לכ-51 אחוזים ממחירו בממוצע. תוסיפו על כך מע"מ, ומתוך מחיר של 7.5 שקל לליטר בערך חמישה שקלים נכנסים לקופת המדינה. כלומר יותר רכבים, יותר פקקים, יותר צריכת דלק, יותר כסף.

עכשיו תחשבו על כל התעשיה שמסביב לרכב הפרטי - יבואני רכב, ליסינג, הלוואות, ביטוחים, חניות. מעבר לכך, שימוש ברכב פרטי מצדיק בנייה של חניונים, כבישים, מחלפים חדשים ולכן כל תעשיית הבנייה בארץ מרוויחה מכך וכאמור מהמס עליה. בהערכה גסה המדינה מרוויחה בערך 50 מיליארד שקל בשנה משוק הרכב הפרטי, בערך תקציב משרד הבריאות.

אז למה בשנים האחרונות אנחנו כן רואים השקעה הולכת וגוברת בתחבורה ציבורית?

מפני שהפרדוקס התשתיתי כאן ובמיוחד בישראל הקטנה והצפופה הוא שעוד מכוניות מובילות לעוד פקקים שמוריד את היעילות של המשק, מעלה את כמות התאונות, מחריף את זיהום האוויר ומוביל לשחיקת התשתיות ותחזוקן. כלומר הרווחים אומנם גבוהים אך העלויות מתחילות להדביק את הפער.

ומעבר לכך - מודעות ציבורית. ההבנה שלשבת שעתיים בפקק כל בוקר זאת איכות חיים מאוד נמוכה ביחס להליכה ברגל או לרכבת מתפקדת. ישראל היום משקיעה פי שלושה פחות בתחבורה ציבורית בהשוואה לממוצע ה-OECD, בזמן שהיא אחת המדינות הפקוקות ביותר במערב.

ולכן בישראל כמו בישראל, דברים מתחילים לזוז באיחור. אבל תפקידנו לעלות את המודעות ולדרוש ממקבלי ההחלטות איכות חיים טובה יותר. וזה עוד לפני שדיברנו על תפקידם של יבואני הרכב בחברות האוטובוסים, אבל זה כבר לפעם הבאה.