ישי סימן-טוב המשיך לשרת במשטרה למרות שהורשע פעמיים בתקיפת אזרחים, ואף זכה לדברי שבח בלתי מסויגים מצד מפקדיו. כך עולה מגזר דין שפרסם (יום ב', 27.4.15) שופט בית משפט השלום בתל אביב, עידו דרויאן.

דרויאן הרשיע את סימן-טוב, יחד עם עמיתו גיורא ארקה, בתקיפתו של יוסף חמאיסה לאחר שעצרו אותו בעקבות סיור שגרתי בתל אביב בינואר 2010. סימן-טוב דקר את חמאיסה בצווארו בסכין שמצא ברשותו, בעט בו עד שנפל ארצה, המשיך לבעוט בבטנו ובחזהו, דרך על ראשו ואיים שיכה אותו חזק יותר אם יצעק. לאחר מכן הושיב סימן-טוב את חמאיסה הבוכה על כסא, חבש לראשו קסדה וחבט בה, סטר לו ואיים שיבולע לו אם יתלונן עליו. כתוצאה מכך, נשברו שתיים מצלעותיו של חמאיסה ונגרמו לו חבלות נוספות. ארקה בעט בכתפו של חמאיסה וחבל בו.

"בהתנהגותו של המתלונן לא היה דבר שהצדיק נקיטת אלימות בכל מידה שהיא, ולא נטען כי 'התגרה' בנאשמים", אומר דרויאן.
"התנהגותו של הנאשם 1 [סימן-טוב] הייתה אלימה ומשפילה באופן קיצוני, כשהמתלונן אזוק, בוכה ומתחנן. אין ענייננו במצב - פסול אף הוא כמובן - שבו שוטר עושה שימוש מוגזם בכוח, במענה לצורך ולו מדומה... הסיבות למעשיו של הנאשם 1 היו תאוות אלימות לשמה ורצון מכוון להשפיל את המתלונן ולהתעלל בו. אכן, כוח לא-מבוקר משחית, והנאשם 1 נתן דרור ליצרים אפלים".

דרויאן מציין, כי לסימן-טוב שתי הרשעות דומות: באוגוסט 2008 הוא סטר לעצורה וגרם לנקב באוזנה, וחודש לאחר מכן הוא היכה באלה עצור עד שזה נזקק לאשפוז. המעשה השני הביא לשליחתו של סימן-טוב לחמישה חודשי עבודות שירות, אך שירותו במשטרה לא הופסק.

לדברי דרויאן, "הנאשם לא למד את הלקח, ואולי אף שאב עידוד מהפעולה האיטית-להחריד של מח"ש ומעמדתם האוהדת של מפקדיו. וראו שבחים לא מסויגים שהרעיפו עליו מפקדיו לאחר שכבר הורשע פעמיים בעבירות אלימות נגד אזרחים לא-אלימים וחסרי מגן. כך, מאירוע לאירוע הלכה והסלימה נטייתו של הנאשם לאלימות, באין עוצר. יודגש, כי את המעשה עליו ייתן את הדין היום ביצע הנאשם שעה שהתנהלו נגדו שני הליכים פליליים בגין אישומים דומים, ללא כל אפקט מצנן ומרתיע". סימן-טוב הושעה ופרש רק לאחר מכן.

עם זאת, "המעשה נעשה ב-1.1.10 וכבר ביום 3.1.10 החלה חקירת מח"ש. על-אף זאת, וללא כל הסבר, נגררה החקירה עד אוקטובר 2010 ויותר, וכתב האישום הוגש רק ביוני 2013. מדובר בכשל חמור, שיש לתת לו משקל מתאים", מוסיף דרויאן.

לדברי דרויאן, "הענישה הנוהגת [במקרים דומים] לוקה בפער בלתי-נסבל בין כובדן של מילים לבין קלותם של עונשים... ספק אם עונשים מסוג זה ממלאים אחרי הוראת ההלכה הפסוקה להחמיר בעונשם של שוטרים חובלניים ביחס לעונשם של אזרחים חובלניים. אולם, לנוכח חלוף הזמן מעת האירוע ועד הגשת כתב האישום, יש לתת משקל - בין יתר שיקולים - גם לענישה הנוהגת, על-אף סטייתה מהמדיניות הראויה".

לאור כל זאת, ולנוכח המשקל השונה של השניים בעבירות, גזר דרויאן על סימן-טוב שבעה חודשי מאסר בפועל, ועל ארקה - שלושה חודשי עבודות שירות. הוא דחה את בקשתו של ארקה להימנע מהרשעתו כדי שלא להביא לפיטוריו מהמשטרה. סימן-טוב גם חויב בתשלום פיצוי של 10,000 שקל לחמאיסה, וארקה - ב-3,000 שקל. את המדינה ייצגה עו"ד רות יצחק-שרוני, ואת הנאשמים - עוה"ד אור תמיר ואורן בועז.