"אני אספר לכם בול מה היה. ערן ורונאל היו נפגשים, יושבים בערב במשרד, ערן היה מגיע, שותים ויסקי, ערן היה זורק שם, רונאל היה מנסה להבין לחשוב והיה אומר לעצמו: 'איך מגיעים לבן אדם, איך מגיעים לבן אדם', ואני חושבת מאוד מהר לעשות חיבורים בין אנשים ולכן היה [לי] חלק בשיחות האלו. יש את האדם שצריך להיחקר, את זה אנחנו יודעים מערן, ואז מדברים איך להגיע אליו, כי אתה לא פונה לבן אדם ישירות אלא דרך צד שלישי, הצד השלישי מפנה את הבן אדם ההוא אלינו".

שאלה: "לאיזו מטרה הוא מפנה?".

תשובה: "שילוו אותו בחקירה, שיכינו אותו".

שאלה: "מהו החלק של כל אחד בסיטואציה?".

תשובה: "ערן מביא את החומר המשטרתי, או את הסיפור מסגרת על הבן אדם. רונאל דואג לייעוץ המשפטי ואני מתאמת את הפגישות כדי להניע את הגלגל".

שאלה: "מה בקצה הגלגל?".

תשובה: "הכסף".

שאלה: "איך החלוקה?".

תשובה: "בערך חצי חצי, ואני מדי פעם גם זרקו לי קצת".

שאלה: "כמה היו זורקים לך?".

תשובה: "2,000 או 1,000 אירו או דולר. לשאלתכם, אף פעם לא כסף ישראלי".

ע"י העידה, כי השתתפה בכעשרה מפגשים כאלו, אותם כינתה "סיעורי מוחות". "זו ישיבה חברית, זורקים איזה שם והכל קורה כלאחר יד". לעיתים פישר היה אומר לה למחרת בבוקר: "עזבי, לא בא לי על זה".

לדברי ע"י, "לא ראיתי אף פעם שברונו [שטיין] בתוך הבלגן הזה, לא חושפים בפניו את העניינים האלו. לשאלתך, ערן לא סיפר לי על שברונו נותן מידע. לא ערן ולא רונאל". עוד אמרה, כי לא היו אנשי משטרה נוספים שמסרו לפישר מידע סודי.

אותה חקירה הסתיימה ב-2:03 לפנות בוקר, שכן חוקרי מח"ש ידעו שפרקליטתה דאז של ע"י – מירב משען ממשרדו של פישר – ואחרים מן המשרד מחכים מחוץ למשרדי היחידה בניסיון להניא אותה מלשתף פעולה. "או עכשיו או אף פעם", אמר סגן ראש מח"ש וראש צוות החקירה, משה סעדה, בנוגע למועד קיום החקירה.

ב-3.5.15 סיפרה ע"י על קבלת הכסף מהאחים אביב ויוסף נחמיאס:

שאלה: "דיברו על כסף?".

תשובה: "דיברו על כסף. אני לא זוכרת מה היו הסכומים".

שאלה: "דרך מי התבצע התשלום של האחים נחמיאס?".

תשובה: "דרך רונאל".

שאלה: "את קיבלת משהו מזה?".

תשובה: "כן, קיבלתי, אני לא זוכרת כמה".

שאלה: "מה עם ערן, הוא קיבל משהו בעקבות המידע שהעביר לרונאל?".

תשובה: "כן, אני לא זוכרת כמה".

שאלה: "איך את יודעת שהוא קיבל?".

תשובה: "כי הייתי נוכחת בחדר".

שאלה: "איך זה בוצע?".

תשובה: "זה היה במשרד של רונאל, אני לא זוכרת מי מהם ספר את הכסף והתחלקו חצי חצי וערן נתן גם לי משהו. אני לא זוכרת את הסכומים".

שאלה: "איך את יודעת שהם התחלקו חצי חצי?".

תשובה: "אל תתפסי אותי אם זה היה חצי חצי. אני לא זוכרת את הסכומים, ככה שאני לא יכולה להגיד".

שאלה: "זה היה סכום גדול, הייתה חבילה קטנה של כסף, גדולה?".

החוקרת רשמה: "החשודה מסמנת לי עם האצבעות כמות בינונית של חבילת כסף".

ע"י הסבירה, שכאשר קיבל פישר מידע ממלכה, הוא לא היה פונה ישירות ללקוח הפוטנציאלי אלא דרך אדם שלישי (כמו ששלח את יאיר ביטון לקובי כחלון), כדי שלא לעבור על הכלל האתי האוסר שידול לקוחות.

פרשת שי ברס הייתה המקרה הראשון בה עבר כסף, העידה ע"י. הקשר עם ברס נמשך כשנה וחצי, on and off כדבריה. פישר נפגש עם ברס, ולאחר הפגישה אמר לע"י ש"תכף מע"צ יהיו לקוחות של המשרד". לאחר מכן נפגשו שוב פישר וברס, וע"י הכינה את פישר לפגישה בעזרת כמה עמודים ששלח מלכה בתיבת המייל alfonio7 ששימשה להעברת החומר הסודי.

מאוחר יותר באותו ערב, בערך בשעה 10, ישבו פישר, מלכה וע"י במשרדו של פישר "ואז הייתה חלוקה של כסף. אני חושבת שרונאל ספר את הכסף ונתן לערן חצי ואז ערן ורונאל לקחו כל אחד קצת ונתנו לי, אני חושבת שערן העביר לי את הכסף, הוא בא אלי לספה ואמר: קחי, זה שלך. אמרתי לו: זה לא בסדר. ואז הוא אמר לי: זה בסדר. לקחתי את הכסף. אני חושבת שזה היה 1,000 אירו". בהשערה גסה העריכה ע"י, כי מלכה ופישר קיבלו 50,000-20,000 אירו יורו [מלכה העיד שכל אחד קיבל 32,000 אירו].

ע"י הוסיפה: "בגלל שהרגשתי לא נוח עם העניין של הכסף, היו פעמים שגם הייתי אומרת לרונאל: עזוב, שמור את הכסף אצלך, אני אקח אותו כשאצטרך... לא יכולה להסביר למה לא לקחתי".