"תיקונים משטריים דורשים כובד ראש"

ועדת חוק, חוקה ומשפט החלה (יום ה', 1.7.21) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51) ואת הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49).

הצעת חוק יסוד הכנסת (תיקון מס' 51) נועדה לתקן את ההסדר הנוגע לחקיקת התקציב בנסיבות בהן היו בחירות לכנסת, התפזרות הכנסת או הבעת אמון בממשלה חדשה, לפני שאושר תקציב מדינה. מוצע בה כי במצבים אלה תוארך התקופה לאישור חוק התקציב לשלושה חודשים מתחילת שנת התקציב או עד תום 135 ימים ממועד כינון הממשלה, לפי המאוחר. אם הניחה הממשלה את חוק התקציב על שולחן הכנסת לפני היום ה-85 מיום כינונה, תהיה התקופה לאישור חוק התקציב 50 ימים ממועד ההנחה. במניין תקופות אלו לא יימנו מועדי ישראל וערביהם.

עוד מוצע להגדיל את מכסות הרשאים להפסיק חברותם בכנסת לפי "החוק הנורווגי" כך שבסיעה שבה ישנם ארבעה עד שישה חברי כנסת יוכלו להפסיק חברותם שלושה חברי כנסת, בסיעה שבה ישנם שבעה עד תשעה חברי כנסת יוכלו להפסיק חברותם ארבעה חברי כנסת, ובסיעה שבה עשרה חברי כנסת ומעלה יוכלו להפסיק חברותם חמישה חברי כנסת.

בנוסף, מוצע לתקן את חוק-יסוד: משק המדינה כך שהיום הקובע להנחת חוק התקציב לאחר כינון ממשלה חדשה יהיה 50 ימים לאחר המועד שקבעה ועדת הכספים ללא מועדי ישראל וערביהם.

בהצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), מוצע לקבוע כי מועדי ישראל לא יבואו במניין התקופה שבה יש להעביר את חוק התקציב לאחר הקמת הממשלה; כמו-כן מוצע לאפשר לקבוצה של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם, גם אם אינם מהווים שליש ממנה.

יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב: "הוועדה הזו היא מעין שומרת הסף של הכנסת כרשות מכוננת והיא אינה צריכה להיות חותמת גומי של הממשלה ככזו. נקפיד שהדיונים בנושאי חקיקת יסוד לא יהיו חטופים. עלינו למצוא את הדרכים יחד, קואליציה ואופוזיציה, איך לבצר את מעמדם של חוקי היסוד".

יועמ"ש הוועדה, עו"ד גור בליי: "משום שמדובר בתיקונים לחוקי יסוד ותיקונים משטריים יש צורך שהוועדה תדון בהם בכובד ראש, וכמובן יש לעמוד על כך שהתיקונים יעמדו בכללים של יציבות, של כלליות, שהמטרייה תהיה מטרייה של חוקי יסוד".

עו"ד איל זנדברג משרד המשפטים: "ההסדר הקיים נוגע לסוגיה מורכבת שיש בה רציונל משטרי וחוקתי, והשאלה מהו המספר הנכון ואיך הוא מחושב. בתחילה דובר על שר או סגן שר אחד מכל סיעה. אח"כ עברנו לדין הקיים של אמת מידה משולשת או מרובעת ומקסימום של חמישה. זה האיזון שבחרה הכנסת ה-23. ההצעה כרגע קובעת כלל שככל שהסיעה גדולה יותר, יותר שרים וסגני שרים יוכלו להשתמש במנגנון".

עו"ד אסתי פלדמן מהלשכה המשפטית במשרד האוצר השיבה לשאלת ח"כ משה ארבל (שס), למה נדרשת הארכת המועדים: "זו בוודאי לא תפירת חליפה לכנסת או ממשלה ספציפיות. זו הוראה קבועה. למיטב ידיעתי, ההוראה של 100 יום תמיד שונתה והוארכה בהוראות שעה".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "לפני שנה נאמר שהתיקון לחוק הנורווגי הוא המקסימום של המקסימום שניתן לתקן ולהרחיב. זה נאמר גם בדיונים. היה רצון ליותר והייתה חוות דעת משפטית שזה מה שאפשר. מה קרה שזה השתנה?".