ברון: מעשיו של דרעי - שרשרת של חציית קווים אדומים

"אדם שפעם אחר פעם במשך עשרות שנים ובעודו משמש בתפקידים ציבוריים בכירים, חוזר ומבצע עבירות פליליות מבלי להפנים את חומרת מעשיו ונוהג בזלזול מופגן כלפי בית משפט ושלטון החוק, אינו מתאים לשמש כשר במדינת ישראל. כך מתחייב משום הגנה על טוהר המידות של הממשלה ועל ניקיון כפיו של השלטון". כך אומרת (18.1.23) השופטת ענת ברון, בהחלטתה על פסילתו של אריה דרעי מלכהן כשר הפנים ושר הבריאות.

לדברי ברון, "יש פסול בהתנהלותו של דרעי ובפרט בהפרת התחייבותו לפרוש מהחיים הפוליטיים, התחייבות שעמד מאחוריה כל עוד שירתה את עניינו לצורך אישור הסדר הטיעון בעבירות המס - וחזר בו ממנה בלי להניד עפעף מיד לאחר שההסדר אושר וכבר לא היה לו עניין בה. התנהלות מעין זאת מבזה את בית המשפט וחותרת תחת יסודות שלטון החוק, ונודע לה משקל משמעותי בבואנו לבחון את סבירות מינויו של דרעי כשר בממשלה".

ברון גם מתייחסת כמעט במישרין לרפורמה הנדונה כעת: "גבולות התערבותו של בית משפט זה בהחלטת הרשות הוא נושא שעמד לא פעם במוקד השיח הציבורי... מאז ומתמיד היו מי שניסו לרפות את ידי בית המשפט מלעמוד על המשמר ולבצע את תפקידו באופן אפקטיבי. אף על-פי כן עילת הסבירות העומדת ביסוד העתירות שלפנינו נטועה עמוק בקרקע המשפט המינהלי, ותחולתה במשפט הישראלי אינה מוטלת בספק.

"בניגוד למה שעלול להשתמע מן התיבה 'עילת הסבירות', כבר הובהר בפסיקה כי בית המשפט אינו שם עצמו בנעלי הרשות ואינו בוחן את תבונתה של ההחלטה. התערבות שיפוטית בהחלטות מינהליות שמורה למקרים חריגים של חוסר סבירות ניכר. בית המשפט לא שואל את עצמו מה הוא היה מחליט בנסיבות המקרה, אלא מה רשות סבירה הייתה מחליטה. בהקשר זה, מתחם שיקול הדעת הנתון לרשות בהחלטותיה הוא רחב, וכולל מגוון אלטרנטיבות שכולן עשויות להיות סבירות. מכל מקום, עילת הסבירות אינה מאפשרת לשופט לפסול כל החלטה שנראית לו 'בלתי סבירה' כמשמעותו של מונח זה בלשון שאינה משפטית".

בהתייחסה להתנערותו של דרעי מהתחייבותו לפרוש אומרת ברון, כי "התנהלות זו מקוממת, מעידה על זלזול בבית המשפט, מבזה את סמכותו וחותרת תחת תוקפן המחייב של החלטותיו". דרעי הוא אדם מוכשר ומנוסה וציבור גדול רואה בו מנהיג, אך "מינויו של דרעי לשר חותר תחת עקרונות יסוד של הגינות שלטונית ושלטון החוק, באופן שאינו מאפשר לעבור לסדר היום. בראשית דרכו הציבורית ובמשך תקופה ארוכה של ימים ושנים, הנהיג דרעי 'אווירת שוחד' בסביבותיו ועל כך הורשע בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות. ישנן ראיות מינהליות לכך שבניסיון להיחלץ מליתן את הדין על מעשי שחיתות אלה, דרעי עשה שימוש פסול בכוחו הפוליטי כדי להביא למינויו של יועץ משפטי לממשלה שימתיק את הדין עבורו. זאת, תחת קבלת מרותו של הדין והכרה בחומרת המעשים שבהם שלח את ידו.

"לאחר שסיים לרצות את עונשו, ניתן היה לצפות מדרעי כי ירחיק עצמו מהדרך הרעה ויקפיד על טוהר המידות, על קלה כחמורה. אלא שמתברר כי בד-בבד עם חזרתו לחיים הפוליטיים בשנת 2013 חזר דרעי לסורו מעת שביצע את עבירות המס. עבירות אלה שבהן הורשע חותרות תחת עקרון השוויון בנטל המס שבו נושאים אזרחי המדינה. הן מצויות אומנם ברף נמוך יותר של חומרה מוסרית ביחס לעבירות השוחד והפרת האמונים שבהן הורשע דרעי בעבר הרחוק - ואולם לא מן הנמנע כי גם בהן דבק קלון... מכל מקום, שאלת הקלון לא הוכרעה... והימנעותו של דרעי מלהביא סוגיה זו להכרעה בהתאם למתווה שבחוק היסוד זועקת דרשני. ולבסוף, חזרתו הבוטה מהתחייבותו לפרוש מהחיים הפוליטיים, על-פי המצג שהציג בפני בית משפט השלום ושהביא לאישור הסדר הטיעון שבו חפץ, מבזה את בית המשפט ומעידה על אי-הפנמה של חומרת מעשיו.

"מונח לנגד עינינו צבר של הפרות חוק ואמון, שרשרת של חציית קווים אדומים. נדמה היה שהדברים מדברים בעד עצמם, אך למרבה האבסורד היוצרות התהפכו כך שנדרשים הסברים לאי-הסבירות שבמינוי. לא ניתַן לתת יד ל'נירמול' מצב שבו מי שנושא על גבו מטען פלילי חורג לפי כל קנה מידה, ומבזה את בית המשפט בהצגת מצג שווא בנוגע לפרישתו מהחיים הפוליטיים, יכהן בתפקיד שר בישראל. תוצאה אחרת תביא לזילות ערכי היסוד של שלטון החוק וטוהר מידות שלטוני, שהם מאבני הבניין שעליהן מושתתת הדמוקרטיה בישראל".

אלרון: לפנות ליו"ר ועדת הבחירות

השופט עופר גרוסקופף מגיב לטענה בדבר האמון בדרעי אותו נתנו מצביעי ש"ס: "'דין הבוחר אינו בא במקום דין המשפט ואין הוא יכול להחליפו' ודוק, פסק דיננו איננו שקול למשאל עם, ועל כן איננו נגזר מעמדת רוב הציבור. ממילא, אין אנו מביעים עמדה, ואיננו מוסמכים להביע עמדה, בשאלה מהו רצון הציבור. תפקידנו הוא לפסוק האם ח"כ דרעי רשאי, מבחינה חוקית, לכהן כשר בממשלת ישראל. ככל שהדין מאפשר זאת, אין בכוחנו למנוע זאת גם אם רוב גדול בציבור היה מעוניין שנפסוק אחרת; ולהפך, ככל שהדין אינו מאפשר זאת, איננו יכולים להתיר את כהונתו גם אם מרבית הציבור מעוניין בכך. בית המשפט אינו פוסק על-פי קול ההמון; בית המשפט פוסק על-פי שורת הדין".

השופט יוסף אלרון סבור בדעת מיעוט, כי יש להורות לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפנות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, כדי שיקבע האם דבק קלון בהרשעתו האחרונה של דרעי. הוא גם אינו מסכים עם הפסיקה ארוכת השנים ולפיה "כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד", שכן הכנסת קבעה את תנאי הכשירות למינוי שר וספק אם לאור זאת יש מקום להתערבות בג"ץ. אלרון מותח ביקורת על תיקון חוק יסוד הממשלה, אך "מי שיבחן את חברי הכנסת על הרף שאותו בחרו להציב הוא הציבור עצמו, ביום הבחירות".