שלטון הצללים? בין מדים לגלימות [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]
דוח: בג"ץ קובע מדיניות ביטחונית - מבלי לפסוק בפועל
מחקר חדש של התנועה למשילות ולדמוקרטיה מתריע מפני מעורבות שיטתית של בג"ץ בהחלטות טקטיות ואסטרטגיות של מערכת הביטחון, לרבות בזמן לחימה ● לטענת עורכי המחקר, השופטים הפכו מגורם שיפוטי לגורם מעצב מדיניות, בג"ץ פועל כמוקד כוח עצמאי - ללא סמכות, אך עם השפעה עצומה תוך פגיעה בהרתעה וביכולת ההכרעה של צה"ל
מי נושא באחריות ל-7 באוקטובר? בשעה שישראל עוסקת בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, מסמך חדש שמפרסמת "התנועה למשילות ולדמוקרטיה" מטיל זרקור על שחקן שאינו עולה מיד על הדעת: בג"ץ.
המסמך, שהוכן לקראת ישיבת ממשלה, מתבסס על מחקר מקיף שנערך במשך שנה שלמה וכולל סקירת אלפי עתירות ביטחוניות ופסקי דין, ראיונות ועדויות, ומחקרים אקדמיים. לטענת עורכי המחקר, שופטי בג"ץ פיתחו לאורך השנים מנגנון השפעה עקיף - אך אפקטיבי - על קביעת מדיניות ביטחון ואף על ניהול הקרב עצמו.
כיצד שופט מתערב בלחימה?
המעורבות אינה מתבטאת רק בפסקי דין, אלא כבר בעצם ההחלטה לא לדחות עתירה על הסף. "כאשר בג"ץ מבקש תגובת המדינה לעתירה ביטחונית - הוא כבר נכנס למתחם ההתערבות", נכתב במסמך.
כך למשל, כאשר עתרו ארגוני שמאל נגד הוראות הפתיחה באש בגבול עזה בשנת 2018, בג"ץ אומנם דחה את העתירה - אך רק לאחר שדרש הבהרות ותגובות מפורטות, תוך שיצר "אפקט מצנן" על צה"ל. השיח המשפטי שנוצר סביב אותה עתירה, כך נטען, שינה את מדיניות הפתיחה באש - באופן שאיפשר לחמאס לאמוד את התגובה הישראלית, ולזהות נקודות תורפה.
מה הם הכלים?
הדוח ממפה שורה של טכניקות: קביעת דיונים דחופים, הנפקת צווים זמניים שמעכבים פעולות צבאיות, ואף "רמזים" שנמסרים לשלטון ולצה"ל במהלך דיונים. השופטים, כך נטען, אינם נזקקים להכרעה מפורשת - די באמירה מחוץ לפרוטוקול כדי להוביל לשינוי מדיניות.
עוד עולה כי פעמים רבות בג"ץ לא פוסל את המדיניות, אך גורם לשינויה בדרכים אחרות - כמו הפעלת לחץ עקיף או מתן לגיטימציה לעותרים סדרתיים. ההשלכה: צה"ל נאלץ להתאים את התנהלותו לציפיות שיפוטיות, גם כשאין פסיקה מחייבת.
תקציר מחקר ממוקד לישיבת הממשלה: ועדת חקירה למחדלי טבח שמיני עצרת - התשפ"ד (21 עמ')
| יסכה בינה● התנועה למשילות ודמוקרטיה
תיקים בולטים: מגופות מחבלים ועד חשמל לחמאס
המסמך סוקר שורת מקרים בהם שינה בג"ץ מהלכים אסטרטגיים - החל מהגבלת סיכולים ממוקדים, דרך פתיחת מעבר כרם שלום להכנסת סחורות, ועד אישור כניסת פעילי טרור לשעבר לטיפול רפואי בישראל.
בין השאר, מוזכר מקרה בו הורה בג"ץ לאפשר לנשים עזתיות - קרובות משפחה של בכירי חמאס - לקבל טיפול רפואי בארץ, למרות שהקבינט ביקש להפעיל לחץ על הארגון להשיב שבויים ונעדרים.
סיוע רפואי למחבלי חמאס ובני משפחותיהם: למרות התנגדות הדרג המדיני והביטחוני, בג"ץ הורה לאפשר כניסת קרובות משפחה של בכירי חמאס לטיפולים רפואיים בישראל.
הריסת בתי מחבלים: למרות שדחה את רוב העתירות, בג"ץ גרר הליכים, עיכב הריסות, וביטל חלקן, תוך פגיעה ביכולת ההרתעה.
חיפושים ומעצרים באיו"ש: בג"ץ כפה על המדינה לשנות את שיטות הפעולה של צה"ל, אף שהדבר - לדברי גורמי הביטחון - פוגע ביכולת למגר טרור.
כניסת ערביי עזה לישראל: בג"ץ קבע שיש לאפשר את כניסתם לטקסים משותפים, למרות הסתייגות מערכת הביטחון.
התנועה למשילות מסכמת בקריאה חד-משמעית: "שופטי בג"ץ הפכו שותפים לעיצוב מדיניות הביטחון - ולכן אין לאפשר להם לעמוד בראש ועדת החקירה לאסון 7 באוקטובר. מקומם של השופטים הוא בין הנחקרים, לא בין החוקרים".
המסמך ממליץ להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שאינה כפופה למערכת המשפט, וכן לערוך רפורמה כוללת במערכת השיפוטית - לרבות מינוי שופטים מגוונים והגברת הפיקוח על ייצוג המדינה בבג"ץ.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, אמר בכינוס התנועה למשילות ולדמוקרטיה: "לא 'מחזיק' ללכת נגד העם. הנושא הביטחוני נוגע בבטן הרכה שלנו ולא בכדי זה המחקר הראשון שערכה התנועה".
שר המשפטים יריב לוין אמר: "הנושא הנידון בימים אלה בבג"ץ בנושא הסיוע ההומניטרי לעזה -אינו שפיט".
שר המשפטים לשעבר, חיים רמון חשף: "ב-2008, אני ודני פרידמן רצינו לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. גדעון סער שהיה בליכוד ויחד איתו רצינו להביא לשינוי, סיפר שאהרן ברק שכנע את ביבי לרדת מהרעיון".
הגרסה המלאה של המחקר צפויה להתפרסם בקרוב באתר התנועה.
יושב-ראש ועדת חוק, חוקה ומשפט ח"כ שמחה רוטמן, מצביע על התערבות בג"ץ כגורם המאיים על ביטחון ישראל, וטוען במאמר חדש למגזין "השילוח" כי הכרעות ביטחוניות צריכות להיוותר בידי נבחרי הציבור בלבד. רוטמן מבקר את בג"ץ על התערבותו בנושאים כמו נהלי רישוי נשק אישי, עיכוב הריסת בתי מחבלים ואיסור פעולות צה"ל בשטחי עימות - סוגיות אותן הוא רואה כ"פגיעה ישירה במדיניות הביטחון".
לאן עוד אפשר להידרדר במישור המשפטי במדינתנו הקטנה, אם אפילו היועמ"שית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הכוהנת הגדולה לעת הזאת של האקטיביזם השיפוטי, כותבת לבג"ץ באמצעות מחלקת הבג"צים של פרקליטות המדינה כי אל לו להתערב בעתירה פלונית, ובכל זאת מתעקשים שופטי העליון, כמו אחוזי דיבוק בלתי נשלט, לקיים דיון בעתירה.
רק במדינה ממוּשפטת מהיסוד ועד היסוד, כולל כל מה שביניהם, יכולה פקידת משפט שמונתה לתפקידה בניגוד מוחלט לעמדתו של ראש ועדת האיתור, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, להחליט ולהורות לראש ממשלה שנבחר על-ידי מיליוני אזרחים שאינו רשאי למנות נציב שירות מדינה בלי ועדת איתור.
הנהלת בתי המשפט דורשת (4.1.24) מעלון בתי הכנסת "שביעי" להסיר קריקטורה נגד הנשיאה בדימוס אסתר חיות ולהימנע מפרסומה המתוכנן במהדורה המודפסת שלו מחר. בעקבות הדרישה הודיע העלון על הסרת הקריקטורה.
שר המשפטים יריב לוין קורא לבחינה מעמיקה של מערכת אכיפת החוק ומערכת בתי המשפט, בעקבות חששות שעלו בעקבות החקירה בעניינו של חבר הכנסת אריה דרעי. החקירה, שנמשכה למעלה מחמש שנים, הביאה להחלטה לגנוז את התיק מחוסר ראיות. לוין הדגיש כי בשנות החקירה נגרר שמו בבוץ כמי שחשוד בעבירות הציבוריות החמורות ביותר, ענייניו נסרקו במסרקות ברזל, ומיטב המשאבים הוקצו כדי לבחון את אשמתו ואת הראיות לה בחקירה שבה נגרר שמו בבוץ כמי שחשוד בעבירות הציבוריות החמורות ביותר. לדבריו, הותירה את המערכת הפוליטית כולה בעמדת המתנה וחוסר ודאות.
נתניהו אוהב להשוות את עצמו לווינסטון צ'רצ'יל. יש הבדלים עצומים ביניהם, ובכללם היחס לאמירת האמת בכלל ובזמן מלחמה בפרט גם את הודעות דובר צה"ל כדאי לקחת בזהירות
הכל מסקרים את החיסול אך כמעט איש אינו מעבד את מה שמת יחד איתו לאריג'אני היה הדמות המרכזית בצומת המיקוח של האליטות ומדיניות הביטחון מוג'תבא חמינאי דוחה הצעות להפסקת אש ודורש נקמ...
מפגש אינטרסים בין מטרות המלחמה למציאות בשטח מאפשר הנעת המונים להפלת השלטון שחיקת יכולות הבסיג' והסרת מעטפת הפחד מהווים בשורה לציבור נדרש מאמץ תודעתי משולב להכרעה
; פייסבוק 
תפוס כינוי יחודי
גם את הודעות דובר צה"ל כדאי לקחת בזהירות
