הבית השלישי במשבר חברתי ומנהיגותי

בכל דברי הימים של ההיסטוריה היהודית, לאורך אלפי השנים, רק שלוש פעמים התקיימה ריבונות יהודית חופשית כמדינה/מלוכה חופשית. פעמיים בעבר הרחוק, לתקופות קצרות, בימי הבית הראשון והבית השני ובפעם השלישית רק במאה ה-20, עם הקמתה של מדינת ישראל לאחר השואה ומלחמת העולם השנייה.

בימי דוד המלך ושלמה המלך. הבית השני בימי יוחנן הורקנוס ושושלת הבית הראשון החשמונאים. שתי הממלכות האלה התפרקו ונהרסו מבפנים בגלל שנאת חינם ומלחמות אחים. בגלל מחלוקות פנימיות בלתי נשלטות על-רקע קרע בין השבטים, העדות והמעמדות. בגלל מחלוקות דתיות ומדיניות, בגלל קיטוב בין קנאים למתונים ובין עניים לעשירים.

התוצאות הטרגיות היו אובדן החרות והעצמאות שגרמו לחורבן, לכיבוש ולגירוש. בעקבות חורבן הבית הראשון והשני, היהודים הוגלו מארצם והפכו למיעוט שסבל מאות בשנים מרדיפות, מנדודים ומגירושים ברחבי העולם.

הבית השלישי - משואה לתקומה

רק כעבור יותר מאלפיים שנות גלות של רדיפות ונדודים ברחבי העולם קם לתחייה הבית השלישי עם הקמתה של מדינת ישראל במאה ה-20 לאחר השואה ומלחמת העולם השנייה. על סף שנתה ה-70 של מדינת ישראל חיים בה קרוב ל-7 מיליון יהודים עם הישגים אדירים בכל תחומי החיים על-פי כל מאות המידה. ואולם כל זה נתון לסכנה של אובדן שליטה לעתיד המדינה, לאור כל מה שקורה בתוכה.

כל אותן התופעות השליליות וההרסניות שגרמו לאובדן העצמאות של הבית הראשון והשני קימות ומתעצמות במדינת ישראל שהיא הבית השלישי. קיטוב חברתי, עדתי וסוציאלי. שנאה, הסתה, איבה ואבטלה. מחלוקות מדינית ודתיות ללא פשרות. עושר מנקר עיניים מול עוני זועק לשמים. סמים, עוני, פשע, אלימות ושחיתות שלטונית. נביאי שקר ומכסחי מיתוסים.

דמוקרטיה שהפכה לסדומוקרטיה ולאנרכיה. חוסר סולידריות ופטריוטיזם נורמטיבי. "עגל הזהב" ו"אחרי המבול" שולטים בחיינו. הביטחון הלאומי נישחק, החזון הציוני נישכח, ההרס הפנימי נימשך. משבר המנהיגות, המדיניות, והאמינות, מובילים להתפרקות ולהתפוררות. השחיקה הביטחונית, השחיתות השלטונית והפוליטיקה ההרסנית זו סכנה קיומית.

הבית השלישי - מדינת ישראל

חביב בורגיבה נשיא טוניסיה לשעבר, אמר לפני שנים רבות לחבריו בליגה הערבית: "הערבים לא צריכים להילחם נגד ישראל כדי להרסה מבחוץ, מאחר שהיהודים יהרסו את עצמם, במריבות פנימיות בתוכם". זו נבואה שאולי מגשימה את עצמה.

במחנה ההשמדה מיידנק מוצב שלט זיכרון: "גורלנו אזהרה לכם".

במחנה ההשמדה טרבלינקה מוצב שלט זיכרון: "לעולם לא עוד".

תהליכי ההרס העצמי מובילים לייאוש, לאכזבה ולמחשבה כיצד לבלום את ההתפוררות, לעצור את ההתדרדרות, ולחסום את סכנת אובדן העצמאות של הבית השלישי.

השאלה היא: על מה חלמנו - היכן נכשלנו? מה רצינו - היכן טעינו? בכל חלקי הציבור יש רצון לשינוי. רצון להתנתק מהמריבה המפלגתית ההרסנית השגרתית. כולם מחפשים דגל, כתובת ואכסניה, אליה יוכלו להצטרף לפעולה, כדי להביא לתקווה ולאמונה חדשה. כולם רוצים להחזיר את החברה והמדינה למסלול ממלכתי לאומי, אחראי ואמיתי, של עם אחד וגורל אחד, של סולידריות ופטריוטיזם ציוני וחברתי, מול הסכנה הקיומית מהאיסלאם הקיצוני. כולם חולמים לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב.

דרושה אחדות של מנהיגות לאומית אחראית

מנהיגות של מופת ואמת שתבטיח את המשך קיומו של הבית השלישי באמצעות הביטחון הלאומי, צדק חברתי ומוסרי, והחזון הציוני המקורי. דרושה הינתקות זמנית מהמריבות ההרסניות בין ימין לשמאל. המדינה זקוקה לריפוי מונע, החברה זקוקה לריפוי בעיסוק, והמפלגות זקוקות לריפוי בהלם.

זעקי ארץ אהובה הצילו את המדינה. יש לנו עם חזק וארץ נהדרת הזקוקים למנהיגות ציונית שתגבש הסכמה לאומית מול הסכנה האיסלאמית האזורית.

דרושה אחדות פנימית, עוצמה צבאית, תבונה מדינית, ערבות הדדית, יציבות שלטונית, ולא מריבה מפלגתית הרסנית. דרושה ממשלת אחדות לאומית של הליכוד וכחול לבן.