|
תְּנוּ לַאֲבִיגְדוֹרִים...
תְּנוּ לָהֶם, ְּתְּנוּ לאֲבִיגְדוֹרִים, אֲבִיגְדוֹרִים מְאִירֵי ומַסְבִּירֵי פָּנִים, תְּנוּ לאֲבִיגְדוֹרִים, אֲבִיגְדוֹרִים שוֹחֲרֵי דֵימוֹקְרָטִיָה, אֲבִיגְדוֹרִים אוֹהֲבֵי-חוֹפֶש, אֲבִיגְדוֹרִים חֲסִידֵי דְרוֹרִים, אֲבִיגְדוֹרִים מְקִיצֵי נִירְדָמִים, אֲבִיגְדוֹרִים אֲשֶר לָנוּ מְטִיפִים, מְחַזְרִים בַּפְּתַחִים, אוּתָנוּ בַּשְעָרִים מְעוֹרְרִים, אֲבִיגְדוֹרִים נְאוֹרִים, אֲבִיגְדוֹרִים לא מְטוּמְטָמִים, לא בּוּרִים אֲשֶר בְּחוֹק ובְּמִשְפָט טוֹב והֵיטֵב מְעוּרִים.
תְּנוּ לָהֶם, לאֲבִיגְדוֹרִים אֲשֶר צוֹחֲקִים עלינו, בפֶה כָּל-כָּך מָלֵא, בדרך אל הבַּנְק... תְּנוּ לָהֶם, אָנָּא תְּנוּ לָהֶם, לְהַגִיעַ רָחוֹק !
תְּנוּ לָהֶם, לאֲבִיגְדוֹרִים, לגְנוֹב לָכֶם, לגְזוֹל מִכֶּם, בְּשְמוֹ שֶל שְמוֹק, בשם החוֹק, את מדינתנו, בָּבַת-עֵינֵינו, את המְדִינָה.
תְּנוּ לָהֶם, לאֲבִיגְדוֹרִים, לחֲנוֹק ולהֲרוֹג אֶת מוּסָרָה של המדינה, אֶת תַּרְבוּתָּה, אֶת עֲרָכֶיהֶ, אֶת אוֹפְייָה, את תוּמַתָה,
אֶת נִשְמָתָה, אֶת מַחְשַבְתָּה, אֶת לְבָבָה, אֶת נְעוּרֶיה, אֶת תוֵוי פָנֶיהֶ, אֶת נְשוֹתֶיהָ
מְדִינָה, אשר "בזכות" כמותם ובזכותו של עַם בִּיש, אָדִיש, מֵבִיש, מַתִיש, מַחֲרִיש, בִּלְתִּי-רָגִיש, עַם אָטוּם, עַם טוּמְטוּם, עַם שַאֲנָן, עַם אשר הִנוֹ, כמסתבר, עַם בכלל לא תָּם, עַם אֲשֶר אִם לְהוֹדוֹת על האֱמֶת, מַעֲמִיד פָּנִים, עוֹשֶה עַצְמוֹ ומתְנַהֵג כמו מְטוּמְטָם
תְּנוּ לָהֶם, ְּתְּנוּ לאֲבִיגְדוֹרִים בשמו של שְמוֹק, בְּשֵם החוֹק, בפרצופכם בתַּעֲנוּג לִירוֹק ! תנו להם את אושיותיה, ערכיה,
תשתיתה ויסודותיה של מדינתכם לִמְחוֹק ! תְּנוּ לָהֶם, אנא תְּנוּ לָהֶם, לאֲבִיגְדוֹרִים, אך ורק כל הדרך אל הבנק מִכֶּם לִצְחוֹק.
בזכות אוֹתָם אֲבִיגְדוֹרִים נראית עתה מדינתנו כמְדִינָת מֵי-מַדְמֵנָה, מְדִינָה אֲשֶר אֵין בה קוֹרְטוֹב שֶל נַחַת, מְדִינָה מוּזְנַחַת, מְקוּפַחַת, לא-פוֹרַחַת, מְצוּוְרַחַת, נִידַחַת, מעוּרְטֶלֶת, עֵירֹומָה. מְדִינָה אוּמְלָלָה, כּוֹשֶלֶת, מערכיה מְנוּשֶלֶת, מְבוּלְבֶּלֶת, מוּשְפֶּלֶת, מְתוּסְכֶּלֶת, עֲלוּבָה ומִסְכֵּנָה. תְּנוּ לָהֶם, רַק תְּנוּ לָהֶם, לַאֲבִיגְדוֹרִים אשר בזכות לקוחותיהם, נְשִיאִים-נָנַסִים-נָגַסִים-אָנַסִים
מוּרָמִים מִמֶנִי ומִמְך, מצפצפים ומתנשאים עלי, עליך, על עמנו, על עצמנו, על עצמאותנו, על עמך.
"נשיאים" מיוּחָסִים, בעלי-ניסים, אשר לא חָסוּ כלל ואינם-חָסִים. "נשיאים" אשר שכחו מזמן אֵימָתַי שִילְמוּ מִיסִים...
תְּנוּ לָהֶם, אנא תְּנוּ לָהֶם, לַאֲבִיגְדוֹרִים, לשיר הִמְנוֹן עַצְמִי, הִמְנוֹן גַשְמִי, הִמְנוֹן רַשְמִי, הִמְנוֹן-עַצְמָם.
הִמְנוֹן הַלֵל, הִמְנוֹן נִצְחִי-נִשְגַב ליישותם, הִמְנוֹן נִצַח ומְנַצֵח, לכֶּסֶף אַחֲרֵי הַכּל הֵן אֵין לא טַעַם ולא רֵיחַ,
תְּנוּ להם מן הממון לעשות פולחן, לאורך כל הדרך אל הבנק לצחוק ולהנות, בחושבם בלבד ורק על עצמם ועל כֶּסֶף מְזוּמָן.
תְּנוּ להם, לַאֲבִיגְדוֹרִים, לנהל את חברתנו, את מדינתכם, את ישראל, את ביתינו, את מדינתנו הפיצפונת, בב-עינינו הקטנה
ובמהרה, תיווכחו איך וכיצד, חִיש-בִּיש-פִּיש הפכה מדינתנו בזכותם הרִיבּוֹנִית-העצְמָאִית – של האֲבִיגְדוֹרִים למַשְתֵנָה.
איך אֵרַע ? כיצד קָרָה ? כי יום אחד, כלל לא פתאום, עם עַלוֹת עַמוּד שֶל שַחַר, עִם צֵאתו לעוּלָם של גַלְגַל חַמָּה נִפְלָא
הפכה מדינתנו, (כְּלוּם אָכֵן מוּצְדָק לקרוא לה
|
|