|
|
אני מניח שמי שכותב שאני תליין הוא יותר דמגוג ממני.
אני יודע שדברי לא פופולאריים. גם האויב ממולנו הוא שונה מצבאות מצריים, ירדן וסוריה. הוא פשוט לא עושה חשבון ל"צינורות הפוליטיים". ואי אפשר להשפיע עליו בדיבורים. הוא מבין רק שפה של כוח. זה כאילו שיש לך בריון בכיתה שמכה ללא סיבה מובנת לך את התלמידים ואתה מנסה להסביר לו שהוא לא בסדר.
וכעת, למהות דבריך: אני חושב שצה"ל צריך להקדיש יותר משאבים כדי למנוע חטיפות. אבל אם תתבצע חטיפה, וראינו כמה קל לבצע חטיפות כשאת צה"ל מנהיגים המטכ"ל הקיים (חלוץ וחבר אלופיו) ושר הביטחון הלא מקצועי, צריך לנהל מו"מ קשוח. מה פירוש קשוח? מורכב משתי תגובות: להתעקש על שחרור בודדים, ללא דם על הידיים, ואם מתנגדים, אזי לא להגיב. זוהי לבטח שיטה קשה לתגובות של הורי החטופים בפרט והציבור בכלל. והתגובה השנייה, בכל חטיפה, לבדוק מה מציק וקריטי לחיזבאללה ולחמאס ולתקוף שם. במאמר נתתי דוגמאות. למנוע מהם כסף ברצועה. להרוס ולפגוע את הבתים של הבכירים בחמאס ברצועה. כעת, לא נוגעים בדרך כלל בהם.
אם לא נעשה את מה שאני מציע או רעיונות דומים, אזי לאחר מו"מ על שלושה ארבעה חטופים, נרוקן את בתי הכלא שלנו ואז ידרשו מאיתנו לסגת משלושה כפרים בגליל שהחיזבאללה חושב שהם שלהם.
|
|
|
`
כתוב תגובה ל-
אריה דרוקמן
|
|
|