|
|
אני מכיר את עמיר פרץ מאז הייתי ילד בן חצי שנה שעשה עליו פיפי כשהרים אותי על הידיים.
האיש נפצע במלחמה, יעצו לו ללכת על קביים וכיסא גלגלים ולכרות ותותבות ומה לא. היום האיש הולך נורמאלי וגם רץ.
האיש היה מורה, צחקו עליו כשהוא העיז להפוך לראש עיר.
(הייתה לו לפני עשרים שנים וולבו. שאלתי אותו פעם "למה לך וולבו" הוא אמר לי כבר אז בחיוך - "כדי להתרגל", בימים שהוא היה בקושי מורה זניח בעיירה נידחת).
הוא היה ראש עיר למופת (וגם ישר ללא שום הסתבכות!), וצחקו עליו שהוא מעז להתמודד על ראשות המאפיה האשכנזית - ההסתדרות.
הוא כבש את ההסתדרות ולצערי לא אוכל להגיד כאן מה אמרו לי באופן אישי מצד אחד ניסים זווילי שנרקב בבניין השכן שבתנועת המושבים, ועוזרו הנאמן (יועץ התקשורת) ומזכ"ל ההסתדרות דהיום עופר עיני.
ליגלגו עליו שהוא העז להתמודד מול האייקון האריסטוקרט שימון פרס, והוא הביס אותו כמו דוד את גוליית.
גם את מלחמת לבנון הוא ניהל כמו שאף שר לפניו לא ניהל. הוא הקיף עצמו ביועצים ומומחים וגייס לרשותו את טובי המומחים הצבאיים ששמים בכיס הקטן כלומניקים שרלטניים על באמת, כגון אהוד ברק.
הוא לא יכול להיות אשם מול צבא שחורבן על ידי שרלטן כדוגמת אהרון ברק, הן כרמטכ"ל והן כשר בטחון, וצבא אשר נוהל על ידי שרלטן אחר, דן חלוץ.
יכולתו של שר בטחון שמונה רק שבועיים לפני המלחמה לתקן מה שהרסו מהיסוד במשך שנים היא אפסית, ובתוך כל זה הוא עשה את הבלתי אפשרי ממש.
מי שחושב שעמיר פרץ לא עושה מה שבן גוריון עשה, כנראה לא מכיר אותו ואיך הוא עובד. ולהבדיל מכל חברי הכנסת המבחילה הזו, עליו לא ניתן להגיד אפילו לא בהרמזה שהוא שרלטן, כי הוא ישר כמו סרגל, ופיקח מאוד.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
מכיר מקרוב
|
|
|