|
|
לשופטת
שופטת יקרה חובשת משקפיים
שער קצר גזור קָרֶה חלק
פסי שיבה נושאת עליו ביוהרה
ומדוחי החן לדעתה הם גחמה
ושבה זה עתה מהפסקת הצהריים
פניה שוקקים שְׂבֵעָה בלחם וביין
מה טוב ומה נעים לשפוט בנתניה
בבית משפט משיש בלי פסל ותמונה
ערום עריה ומעורטל מחסד וחמלה
דִּרְדּוּר, דַּרְדַּר, קוץ וחרדל, גם אור של נר
פה לא יאיר אל דל לרפואה,
ממעמקים קראתיך - יה.
זאת השופטת
אינה חוששת מעופות הטרף
ולא מהדיות המנקרות בנבלות
כי היא גם כן גורסת חומר קר ומר
ומזונה טינה שנאה ריב ומדון
אותם היא מעבדת לניירות של צדק
ולתעסוקה והכנסה חוזרת לדורות
ושם שמה ייזכר גם הוא לזכות או לשלילה
כשיסוף הדור, כי היא גם כן בפלס תישקל
(ומה כתוב בנביאים על שופטי עם ישראל ?)
זירת הקרב פרושה נוכח עיניה
משני צדיה עמיתים גברים
מלפניה באולם מֵיצג של שוק התגרנים
ובני הדין ובני הריב וכל התובעים השקרנים
עורבים מכובדים ושאר שָׂרֵי שחורות
והתמימים יושבים בהלם מאחור
מסרו נפשם בלית ברירה, ממילא מתה פדות
ורק הכסף, ההרכב, ועוד ערעור ושטות
ישחקו כאן במשחק הקוביה,
לעשירים ונציגי קבוצות הכוח ועמדה.
ולתמים, ישר, בודד, עני, דובר אמת
הלכה המדינה.
הלכה המדינה, הלך ממון, הלכו חיים,
והוא חייב להסתדר, נפצעו או הלכו הילדים
ברחו אל הפזורה מפחד השופטת
מחר יציעו כי ישובו בתנאים משופרים
לכאן סוכנות וכנסת.
וגם דוד המלך שלא היה תמים
כתב על כך מספר פסוקים בספר התהילים.
שלשה דברים לכל הפחות דרש מן השופט
את האמת, אמר, יש לחפש בלב.
מי יגור באוהליך ?
מי ישכון בהר קודשך ?
הולך תמים, ופועל צדק.
אחד ההברקות של עידןסובול
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
טולסטוי
|
|
|