|
|
אני נאלץ להסכים הפעם עם עיקרי דבריו של מר רול, אף שדעותיי רחוקות מרחק שנות-אור מדעותיו ואף שאני סולד מן הלאומנות של "אם תרצו". הרצאה באוניברסיטה צריכה להיות נקייה מפוליטיקה, גם כאשר חומר הלימוד מחייב עיסוק בדעות פוליטיות. מרצה המכבד את עבודתו ואת תלמידיו ידע להצניע דעות אישיות (ואגב, לא רק דעות פוליטיות ואמונה דתית, אלא גם טעם אמנותי והעדפות אסתטיות)ולהציג קשת מגוונת של דעות ותפיסות-עולם, אליהן הוא רשאי לצרף, ללא הבלטה יתירה ובענווה הראויה, את דעותיו שלו. אני יודע, שהדבר אינו קל ובזמן לימודיי באוניברסיטת ת"א, לפני שנות-דור, נתקלתי שוב ושוב במרצים, ש'השחילו' להרצאותיהם, לפעמים בכעין הערות-אגב ולפעמים באופן בוטה, את דעותיהם האישיות (בחוג לספרות עברית, בייחוד במדור של ספרות המיסתורין, היו אלה דווקא דעות 'ימניות', לעתים קיצוניות למדיי). מכל מקום, קתדרה אוניברסיטאית אינה הבמה הפרטית של המרצה. את דעותיו הפרטיות הוא יכול להביע במאמרים, עצומות, הפגנות וכד' - הכול מחוץ למסגרת הלימודים. וכל האמור במרצה באוניברסיטה אמור גם בגננת/גנן, במורה ובכל עובד במסגרת חינוכית.
|
|
|
 `
כתוב תגובה ל-
huסי פלס
|
|
|